שקר היופי והבל הח"ן
חלמתי שאשתי היא האישה המכוערת ביותר בעולם, כל הנשים ברחוב יותר יפות ממנה, ופתאום היא פוגשת את האישה היפה ביותר בעולם. והיפה לא יודעת אם להקיא או לצחוק, אז היא מנומסת, עושה מה שתמיד עובד, ומחייכת, אבל זאת טעות איומה, כי גם אשתי מרגישה צורך לחייך, והיא פותחת את הפה העקום שלה שמגיע עד לעין, ויוצאת לה שן עקומה שנכנסת לאף, מפוצצת פצעים, והשיניים המושלמות ממול כבר לא עומדות בפרץ, משהו עומד לצאת משם, זה השיניים המקוריות, אפילו גיחוך קל שבקלים יכול עכשיו להרתיח את אלוהים, שלא לדבר על משהו אחר, לשון של נחש, תפוח, הפרי המקורי, משהו שהיא כמעט אמרה. ומשהו משתבש, איזה מלאך מכניס מכפיל בטעות במינוס אחד, אולי באג, אולי השטן הפך איזה אינטרגל. מתהפך. ומתחילות להיות תחרויות יופי של מפלצות, חוסר פרופורציות מושלם, ניתוחים פלסטיים מיוחדים, אבל כולם מסכימים שאין כמו כיעור טבעי. ואתרוגים עם קרניים, כל מיני מוטציות, זה אלי ואנווהו, מהדרין מצוות למפלצות. זה לא קל בכלל להיות מכוערת, במיוחד אם נולדת יפה, עובדת שעות רבות להיות מסמורטטת, ובחורים מוכנים להתחתן עם בחורות צעירות רק מתוך תקווה שהן יהיו פעם זקנות ומקומטות, ולא יעזבו אותם. ואשתי הופכת להיות היפה ביותר בעולם, כל הבחורים מתים מקנאה, נשים שואלות אותה מה הסוד, והיא אומרת לידות ועוד לידות, שוטחת את משנתה, טיפול היופי המושלם הוא הבעל שלי, כל פעם שאני לא מרגישה מספיק זקנה, מגזינים: הנוסחא הסודית: צרות, ובסוף היא עוזבת אותי לטובת רב חרדי חתיך עולמי שטוב ממני מכל בחינה שהיא. אבל אני כבר פופולארי מאוד בקרב הבנות, ולא מתקשה למצוא מישהי מכוערת כמעט כמוה.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי