השמים - הדור הבא
חלמתי שאלוהים ממציא יצור חדש. אם חיברנו שני פרים ויצא לנו יצור כמו פרפר, בואו נחבר שני פרפרים ונראה מה זה פרפרפרפר. והמלאכים מתלהבים, וואלה, אלוהים הזה הוא פשוט גאון, איך לא חשבנו על הדברים האלה קודם, תמיד מה שהוא מציע זה כזה פשוט וזה הגאונות של אלוהים. ומלאך אחד כופר אומר: הם לא מעלים על הדעת שהם לא חשבו על זה קודם כי אלוהים לא רצה שהם יחשבו על זה קודם? ובגלל זה זה פשוט? והחברותא שלו אומר: יותר גרוע, כי זה לא היה פשוט בכלל, אבל ברגע שאלוהים אמר את זה זה נהפך לפשוט, ההגיון עצמו השתנה! ומייד שני מלאכים מתנדבים להיות פרפרפרי ניסויים, ומחברים אותם ליצור עם 4 כנפיים. וצדיק אחד קטן שואל מה זה הדבר הזה? והצדיק הגדול מכסה לו את העיניים אוי ואבוי שני מלאכים מזדווגים לאן הגענו. והם מטילים.
ועושים ישיבה בשמים, בתוך המכון השישי, שאחראי להתפתחויות ביום השישי. ויוסף לי הבן שם אחר, ראש המכון, אומר: האבולוציה מאפשרת לעשות בניאדם מקוף, מה אפשר לעשות מחזיר? והצדיק בורר את החזירים הרוחניים ביותר, 7 דורות, עד המוטציה, חזיר עם נשמה של גדול הדור, חזיר קדוש. ויוסף לי הבן אומר: חזיר הוא החיה הטמאה ביותר כי הוא לא יכול להביט לשמים, אבל חזיר בשמים! בדיוק מאותו טעם הוא הקדוש ביותר. והחזיר הקדוש יוצא מהבור של יוסף, מחוץ למכון הביולוגי, ומתחיל לחפש זבל. זבל קדוש. והנה התלמיד של האדמו"ר, שזרקו אותו כמו זבוב מהמכון הגבוה, שוכב בתוך צפרדע ממצרים, הזבל מגיע עד לשמים, והוא עושה ניסויים באנשים ישנים, כל פעם לוקח עצם אחרת ורואה אם יוצא משהו יותר מוצלח מהאישה, מה קורה אם היא מהגולגולת. והתלמיד של האדמו"ר אומר: ניסויים אסורים! זה שם אחר לניסויים מתקדמים מדי. יוסף שם אחר יכול להמשיך לשחק עם הנחשים בבור, אני כבר עובד על הדור הבא של אדם הראשון. ונראה הפעם מי יפתה את מי: נחש את חווה, או חווה את הנחש. גולגלתא! והחזיר הקדוש מבקש: נשאר לך שאריות מהאדמו"ר? כי יש צדיקים שאוכלים דרך האוזן, אבל אני שומע דרך הפה. והתלמיד שופך: ריטואל תמיד בדוגמא, היה עושה ככה וככה. כל חג היה קורא את החלומות של אותו חג. תורה זה החלומות של אלוהים, התת מודע שלו. חלומות מביכים, לא נעימים. כל הקונפליקטים של בראשית. והתורה השחורה זה הסיוטים. כי התורה צריכה להיות בזמן, אבל לא בחלק הגלוי של הזמן, אלא בחלק השחור שלו. לכל חג פעילות יצירתית, תחרותית, משלו. והקניות של דגים לחג - בשוק ברשת. כי יש תחרות חלומות, לכל חג, אתה יכול לקנות אותם, אתה חייב לבחור חלום לחג. והחולמים מכינים את החלומות חודשים מראש. והרשת מלאה יומנים לא של היום, אלא של הלילה, יומני חלומות. אפשר להפיץ אותם לעולמות, לשנים, לנפשות. כי אם רוצים את התורה של השכינה - זה החלומות שלה. וכמו שהתורה של אלוהים היתה לפני העולם, לפני שהוא התעורר, ככה התורה של השכינה תהיה אחרי העולם, אחרי שהיא תירדם. צריכים להתכונן לחושך.
ואני יושב בראש שולחן החג, מחסל את כל החלומות, ואוכל את העצמות, ואומר: למה רק בראשית ואחרית? יש כיוון שלישי לעצם דג, לא ראש ולא זנב, לצדדים. ואני מברך: שלא נהיה לראש ולא לזנב, אלא - והעצם נתקעת לי בגרון. והילדים מתחילים לצחוק, ואחר כך לצעוק, להרביץ לאבא שלהם, אבל תוך שתי דקות הוא מת. והבן אומר: כלכך מהר?
← הוצאה לחושך
חלום אקראי