המאזניים העליונים
חלמתי שאני רוצה שהשם יהיה רק שלי. ואני יוצא להרוס את הדת כדי שהשם יהיה רק שלי. ואני פותח אלוהים מתחרה, הכול יותר זול, חיקויים של מלאכים, ואומרים שאפילו אלוהים בעצמו קונה, והצדיקים של האלוהים הזה עובדים גם בגן עדן, מסביב לשעון - גם בחלום. ואצל אלוהים החסכן בעל שבגד באישתו חוזר בגילגול בתור אישה שבעלה בוגד בה. ומכיוון שהשמים מחוץ לזמן, ומטעמי חיסכון, החזירו אותי בתור אשתי. ואני בעצם נשוי לעצמי! אבל מעולם לא בגדתי באשתי! ואני מבין שמטעמי חיסכון, כבר דאגו מראש לחתן אותי עם עצמי, שגם אם אני לא אחטא, ולהיפך, כל צער שאצער את אשתי, אני סובל אוטומטית בתור אישתי, ולהיפך. ואני מנסה לדבר איתה, אולי בכל זאת היא מבינה, אולי היא כן הייתה פעם בעולם השחור, מי יודע מה היה קורה לי לו הייתי נולדת בתור אישה, איזה תסביכים של גרביים. אבל שום כלום. עד שיום אחד אני פוגש אותה בתוך העולם השחור. והיא לא מכירה אותי, מעמידה פנים. ואני קורע לה את הפנים, ופתאום כולם רואים לבן. ותופסים אותה, ולוקחים אותה. כלומר תופסים אותי, בגילגול הבא, כאישה, ולוקחים אותי. ואני פתאום תופס שלא עלה בדעתי, בכלל לא חשבתי, שכל דבר טוב, ואני נותן לה נשיקת פרידה, לאותה אישה אומללה מהעתיד, שהיא אני.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי