יום הדין ויום החסד
חלמתי שכולם אומרים לי שזה לטובתי. הבת אומרת שזה לטובתי. ואשתי לטובתי. והילדים הקטנים מסתובבים עם שמע ישראל על העיניים. ואני אומר: נחש בראשו יעסוק בתורה. ואני שם את השטריימל שיהיה לנחש קן, והשד מחזק אותי: זנבות של תוהו בכובעים של תיקון. ואני אומר: אם אני יכול לעשות גימטריות אני בסדר. והשד מחשב ומוצא: שטריימל בגימטריא ראש כובע. וכל הלילה הנחש מטיל בתוכי ביצים, ואני חולם חלומות עליונים, ובבוקר נשאר ממני רק אצבע אחת. ואומרים מסביב שיקרה לו מה שקרה לאדמו"ר שלו. הוא ישר בדרך אליו - בקרוב הם יפגשו. אבל אני עדיין יכול להקליד. והבת מציירת לי עיניים וחיוך. ואשתי אפילו קונה לי שטריימל מיוחד אצבעוני. אבל כשאני בא לנשק אותה היא אומרת: אתה לא תסתום לי את הפה. אני אקרא למגביה והגולל. ואני בורח לבית המדרש, ותופסים אותי בלילה מנסה לתלות את עצמי על ספר תורה. ובאים אלי למיטה, ואני אומר להם: אין שכר ועונש, מי שמאמין באלוהים אלוהים נותן לו רעיונות, השראה, אמונה חילונית לגמרי, היא האמונה האמיתית. האמונה היחידה שמאמינים בה. יש שכר ועונש. ולוקחים לי את הנשק, ומצמידים אליי שומר. וכולם אומרים לי שזה לרעתי.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי