ראש השכנה
חלמתי שאני פרפר, ואני קולט שיש לי רק יום אחד לחיות ואני קולט שאני לא יודע לעוף מנסה לתת מכות בשמיים יד ימין טרח, יד שמאל יותר חזק אתה צולל תחשוב שאתה מנסה להכאיב לאלוהים יותר חזק חזק יותר אין לי בכלל ידיים ואני מתרסק. ואכלתי אותה אני עולה לגן עדן של פרפרים, ועכשיו אני אהיה תקוע בתור פרפר כל העולם הבא, אם לפחות היה אוכל לי את הראש עכביש, הייתי מת בתור חלק מעכביש, ולעכביש כבר יש ידיים, הוא יכול לכתוב עם הרשת שלו, הייתי יכול להעביר לאשתי מסרים שנתקעתי בתור עכביש והאלמנה היתה אוכלת אותי וכך הייתי זוכה למות בתור בנאדם. ובתחיית המתים הייתי חוזר כחלק, אולי קטן, מאשתי. אני אפילו לא מקווה שיבוא במקרה הבן של השכנה שראיתי אותו פעם אוכל ג'וקים. אבל למזלי בא לאכול אותי עכביש ואני מתפלל שהוא יגיע כבר כמה זמן לוקח לו לפני שאני אמות שיאכל אותי חי! ואני מתעורר בתור רקמת שומן באשתי, ואני חושב איפה אני, מילא אם הייתה אישה נורמלית והייתי באיזה איבר נחשק, אבל אצלה אני יכול להיות בכל מקום, באיזה איבר. חייבים שהיא תעשה דיאטה, ואני מרגיש איך רקמות השומן נערמות עליי. ובאמת היא עושה דיאטה, אני לא מאמין, ימות המשיח. בתוך המוח של אשתי מה היה מאמין מחשבות כאלה. מתמלא קנאה, הבן של השכנה, הדשא של השכנה, הבעל של השכנה. איכזה לא ידעתי שהיא כזאת. מחבל במוח שלה, בצורת החשיבה. מה שמוזר לי היא לא חושבת עליי אפילו פעם אחת. אני כנראה אני. אני לא במוח של אשתי! ואני מסתכל דרך העין, כשבעלה לא בבית - השכנה אוכלת ג'וקים! ואני לא יכול לחכות לראות מה היא עושה עוד! זה ימות המשיח זה?
← הוצאה לחושך
חלום אקראי