מחבלי משיח
חלמתי שאני מוצא בספריה את אחד השרידים של ההנהגה הקודמת. ואני אומר לו: מה אתה עושה כאן? יגלו אותך! והתלמיד אומר לי: אל תפחד. יש לי כל מיני כישורים. שמנו לב שהתעניינו בך הרבה בזמן האחרון. -איפה התלמיד הגדול? למה לא הוא האדמו"ר החדש? -תשאל למה האדמו"ר הישן הוא לא האדמו"ר החדש - ואז תבין. כבר היינו במצבים גרועים יותר. -גרועים יותר? -הייתה למשל המלחמה של האדמו"ר במדינה. -מה עשתה לכם המדינה? -לא חשוב מה. המדינה התנהלה כמו גוליית, דרכה על אנשים ונחשים, עד שהיא דרכה פעם אחת יותר מדי, בטעות, על מישהו שאסור היה לה לדרוך עליו. האדמו"ר. לכל אחד מאתנו היו תפקידים, תופתע לגלות איזה כישורים. האדמו"ר הבין שהוא חייב לקלוע למדינה אבן בראש. רק האדמו"ר המשיגינע מסוגל לחשוב, שהוא מתוך המשרד שלו, יפיל את המדינה. הוא קרא לזה: חידוש הנבואה. באותה תקופה היו רק שני ר"מים בענף שלנו, רב הטבחים, ורב המרגלים. זה היה לפני שהגיע אדון חוליארץ. אני הייתי במדור של רב המרגלים. והייתי חלק מתוכנית "השתולים". חרדים ש"חזרו בשאלה", ונטמעו במערכת החילונית, אבל בעצם נשארו בתוכם חרדים בחשאי, וטיפסו למעלה, למעלה, לעמדות מפתח בכירות, עד לראשות הממשלה - מה שנקרא המצח. בכל המערכות היו שתולים של האדמו"ר. יום אחד ראיתי קצין איסוף מבטיח במוסד, ואני מזהה את הפנים שלו מהישיבה. החלפתי איתו מבטים - ולא החלפנו מילה. ואותי שלחו ללמוד מתמטיקה. שניים וחצי תארים עשיתי. חמש שנים של ייסורים. לא הסבירו למה. אמרו שלאדמו"ר יש שאלה במתמטיקה. ובסוף הגעתי לאדמו"ר - והתברר שהשאלה בכלל לא במתמטיקה. יכולתי לענות עליה בשנה א'. כזה היה האדמו"ר. דמות אבהית, אבל אכזרית. ואני עוד הייתי מהפחות מוכשרים. כל הצעירים, כולנו קיבלנו השכלה יוצאת דופן לחרדים. אתם הילדים, עם כל העוצמה הפיננסית של המוסדות היום, אתם יודעים בכלל מה זה רעב? כשהאדמו"ר התחיל את פרויקט הממלכה, הוא רצה לקנות מחשב על, במכסת נפשות, מחשב מכל ילד. כולנו חסכנו מפינו כדי לקנות לאדמור מחשב, כי האדמו"ר חשב מה הבעיה חוסכים באוכל, אבל לא בטכנולוגיה. ונשלחתי להתקבל לקורס מודיעין, שמפשיטים שם את כל המערכים של המדינה עירום ועריה, וכל הקורס בלעתי מידע כמו משוגע, העתקתי את כל החומר כולו, והאדמו"ר קרא לי אליו למשרד בפעם הראשונה - לגלות לו הכול. הוא היה חייב לדעת הכול. זו הייתה הבעייה שלו. ולמה זה היה טוב? אולי זה היה צורך רוחני שלו, ואולי משהו שלעולם לא נדע. ולמרות כל השבעות הסודיות, ולמרות שעשיתי את כל העבירות הכי חמורות שניתן להעלות על הדעת, זה אפילו לא הרגיש לי כמו בגידה, עברתי את כל בדיקות הפוליגרף חלק, כי האדמו"ר היה חלק ממני, או אני חלק ממנו. ומעולם לא היה לי מושג מה האדמו"ר עשה עם כל המידע. אבל ברגע שהאדמו"ר החליט להסיר את הגיבוי הרוחני מהמדינה - הוא חתם את גזר דינה. מדינה של גיהנום.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי