סוף היהדות
חלמתי שהרב מחייך אליי, ואני מרגיש באינסטינקט שמשהו לא בסדר. ואני לא מבין למה אני מפחד מהרב הזה. ואני חושף ברבים שהרבנים, זה מאפיה של הומואים, זאת תורת הסוד ממורה לתלמיד, הכול רמזים לזה, פתאום הכול מובן, תיאולוגיה סוטה, הפכו אפילו את אלוהים והשטן, הסוד הגדול בהיסטוריה, כל הרבנים כולם - וכל היהדות מתמוטטת. היהדות הקתולית. הכול היה שקר. אבל הנה אני הולך בלילה - והרב עדיין מחייך אליי. ואני נכנס. ואני נופל על ברכיי: סליחה, סליחה, מה עשיתי, מה שלא עשו כל השנים. והרב עדיין מחייך אליי. ואני לא מבין למה אני מפחד. אבל אני מרגיש באינסטינקט - משהו עוד יותר לא בסדר. ואני עוקף את הרב, שממשיך לחייך בכניסה, ונכנס לבונקר של אלוהים. ויש שם משהו שאפשר לקרוא לו רק מהומת אלוהים. ואלוהים, המפקד של הצבא המובס, הכול מתמוטט, החיילים האחרונים, הימים האחרונים, והוא מתחיל להשתולל: אנחנו נכבוש את גן עדן, ואחר כך נכבוש את ירושלים, הוא משרטט על המפה. ואף אחד לא מעז לומר לו שכבר אין חיילים. רק אתמול חטיבה שלימה של מלאכים נפלה מהשמיים, וכורתים את כל העצים בגן עדן לפחם להניע את גלגלי המלחמה, וכבר לא נותרו פירות להפוך אותם לבליסטראות, ומחוץ לבונקר נערכים דו-קרבות נואשים בלולבים, ומישהו צועק: אתרוג! וכולם נהרגים.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי