תוכנית מדינית למאה הבאה
חלמתי שבמגילת רות, אלימלך הוא האל שמת בגלות, נעמי השכינה אשתו האלמנה, רות היא התורה בלי ה'. וסופסוף הם חוזרים לארץ. אבל מיהו בועז? מי זה אותו גואל רחוק מגואל קרוב יותר, אני לא מבין - אף אחד לא מבין - ובינתיים מרוב רעב נעמי ורות הופכות למקלות. ומתחיל להיות בארץ המחתרת המשיחית. איזה ארגון טרור שהוא וירוס בקוד פתוח, שגם אם יודעים איך הוא עובד אי אפשר להשמיד אותו - כי אי אפשר עקרונית לפצח את הסוד שלו, גם אם יודעים הכול. והנה אומרים שרות בהיריון, איזו בושה, אף אחד לא יודע איפה היא היתה בלילה, נעמי לא יוצאת מהבית. והיא כמו מקל עם בליטה. והנה יורדים המים, ומתחילה הלידה הגדולה - אבל לא יוצא. הדוקטורים מתפללים, ולא יוצא. מטיסים מומחה מיוחד מחו"ל, שתוקע בשופר - ודבר לא מתקדם. ובסוף אין ברירה, מחליטים על ניתוח קיסרי - ומסתבר שלא היה שם כלום. סתם שמנה. אבל היא אומרת: הרגשתי אותו, את הלב שלו! מה הם עשו איתו? והיא בוכה ברחובות, מחפשת אותו בתוך חיתולים בפחי אשפה. והנה בא הר גדול שחור אל הארץ, רואים אותו מתקרב מרחוק, ואומרים אוי איזו טעות, בגלל שלא באנו אל ההר ההר בא אלינו. וההר פותח את הלוע שלו: הציונות היתה נעשה ונשמע. עכשיו הגיע הזמן לשמוע.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי