לא תפחידו אותי
חלמתי שאומרים לי שאם תמשיך ככה - יבוא השד יקח אותך. ולוקחים אותי אל הפקידה. וכולם כבר מתים שיגיע תורם, ורק אני מפחד שאוטוטו יגיע תורי, ואני אצטרך לענות מה השם שלי. ויש רק שניים לפניי. והפקידה צועקת: השם! -נתן. והפקידה צועקת: השם! -לקח. ומגיע תורי.
והמשיח הי"ד אומר לי בחושך: זו היתה הטעות. מאז החורבן הקב"ה מדבר אלינו רק דרך התורה ולא דרך ההיסטוריה, דרך הלילה ולא דרך היום. השגיאה שלנו היתה שהמשכנו לדבר אליו דרך ההיסטוריה, בתפילה, אבל עכשיו חייבים שנדבר אליו דרך התורה. כמו שהאדמו"ר אמר, מי שמתפלל אחרי השואה הוא במקרה הטוב טמבל, ובמקרה הרע רשע. ואני שואל לתוך החושך: אבל האדמו"ר התפלל! והחושך עונה: אז תסיק את המסקנה.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי