רש"י נגד רשב"י
חלמתי שאומרים לי שעברו 40 יום ובוא נעשה את העגל. ואני אומר: רגע, אבל רש"י אומר ש-40 יום זה לא כולל היום הראשון! אז כולם מחכים עוד יום, ומשה חוזר, וכולם שמחים איזה מזל שחיכינו. ומשה יורד, ואני רואה שהוא נראה בדיוק כמו הצורר ימ"ש. והוא מחייך לכולם ומרים את הלוחות עם יד אחת, ושום דבר לא נשבר. והוא יורד לאוהל שלו, ומתחיל ללמד תורה לכולם. ואני אומר להם: אבל לא מפריע לכם קצת הפרצוף שלו? שהוא כמו הצורר? והם אומרים: אף פעם לא תהיה מרוצה? מי אמר שמשה צריך דווקא זקן, לא יכול להיות משה עם שפם? וכול מי שהולך אליו לערפל לא חוזר, והנשארים אומרים בטח איזה כיף שם, אבל עדיין מחכים ללכת, ובסוף גם אני הולך. ואני רואה שמשה מודבק, שמשה שבור לגמרי: השפם זה חתיכה מהזקן, והתבלול בעין זה הטבור, אפילו את השער בראש הדביקו הפוך, איפה היד החסרה? ואני חושב שזה כנראה כבר היה יותר מדי. אולי אפילו רק יום אחד יותר מדי. אלוהים שבר אותו! ואני רואה שמסתתרים שם בארון, אני מציץ בארון שלו, הלוחות שלמים, אבל התורה שבורה, כתוב עליהם לא לא לא, אבל איפה כל השאר? ופתאום באמצע פרשת בראשית מופיע דוד המלך, והוא גונב לאדם את חוה, כי הוא מרגיש שמהזיווג שלהם יכול לצאת משהו מיוחד באמת. והנה רודף אחריו שאול, והוא נמלט לתוך עבודת המשכן וכל כליו, ומחביא אותה איפה שהוא. ושאול מסתובב שם בדממה ושואל: איפה את מסתתרת? יוהו, השמיע קול, קוקוריקו תרנגול! ומתחיל לדקור את כל הכלים בחרב, ובסוף הוא מגיע לקודש הקודשים, ואומר: אני כבר יודע איפה את, ופתאום. וכולם מתפלאים שאחרי מעמד הר סיני יש חור, ואף אחד לא יכול להבין מה היה בחור הזה. מה כבר קרה שם למעלה? ורש"י אומר, רש"י צועק, ש-40 יום שלמים זה לא כולל היום הראשון שלא היה לו לילה. כלומר, מה שחשוב זה ה-40 לילה! והאדמו"ר לא חוזר. ולא חוזר. ולא חוזר. ולא חוזר. ואני - - עשיתי משהו איום. משהו איום ונורא. אני יודע שעשיתי משהו איום ונורא. ואף אחד לא שואל: מה קרה שם למטה? ומשה כבר לא מצליח להרים את אלוהים, הוא כועס או שאלוהים נהיה כבד או משהו אחר שרש"י אומר, ואלוהים נופל ונשבר. וכל אחד לוקח חתיכה, לוקחים ובורחים, חלק למזכרת, חלק חושבים שזה יהיה יקר ערך, מתנפלים, כל אחד רוצה חלק, תולשים מלאכים, כנפיים, אוזניים, ומהר מאוד ברור שאי אפשר יהיה להדביק, ואז הדבר מעל אלוהים גם כן נופל. וכבר אין מה שיחזיק את השמים, אנשים מחזיקים חתיכות אוויר אצלם בבית, ולמעלה מזה נהיה שחור. ואדם מסתובב בגן ערום צועק: איפה את? טיפשה! את יודעת שבגללך לא יהיה המשך לאנושות? לא רק שלא יהיה המשך לאנושות, לא רק שלא יהיה המשך לתורה, לא נתחיל אפילו! ורש"י כותב למטה שיש דברים גרועים יותר משבירת הלוחות, ולא ברור אם הוא מזהיר או מנסה לנחם. בעצם כבר לא נשאר לו כמעט פסוקים עכשיו, ועולה האפשרות שהוא מנסה לנחם את עצמו. וזה כ"כ כואב, שזה כבר לא כואב. והאדמו"ר לא חוזר, לא חוזר, לא חוזר.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי