2
חלמתי שאני מתעורר ופוקח עיניים בחושך מאחורי היד של אליהו. ופתאום אני רואה דרך היד שלו שיש לו חור מתחת לאדרת. ואני מוריד את הכיסוי איפה שהוא מתקלף, ואני רואה שהעור שלו זה קלף של ספר תורה. ומתחת יש עוד שכבה. ועוד שכבה. והוא אומר: תפסיק, זה כמו גליל נייר טואלט, אם תמשיך לא יישאר ממני כלום. ואני קולט שכל הזמן הזה שדיברנו הוא הסתיר את הפציעה, דימם עוד ועוד דיו, שמחק את כל מה שכתוב שם, הכול הפך לכתם אחד שחור. והוא כבר גוסס ויוצאים לו קילוחי דיו מהגרון, שמשחירים את כל המסך, והוא אומר, מחרחר, מתבלבל בתוך הדפים של עצמו, ברור שהוא לא יספיק את מה שהוא רצה להגיד. ואני מרחם עליו, ומתחיל לקרוא מתוך המסך בעצמי, במהירות שיא, את מה שכתוב בתוכו. ואני מגלה שם עוד חור.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי