חג תן רע
חלמתי שאלוהים זימן אותי לפגישה. ואני מסתכל בתור איזה אנשים משונים, ציפיתי לצדיקים גדולים שאני אפילו לא מכיר, והנה יש כאן אחד עם רגל במקום ראש, איש אחד מסוכריות שהרבה נמלים אוכלים אותו, ושאר מיני מסכנים. למה אני בתור הזה? ואני רואה שיש שם ירחונים של "לאישה". לא הגזימו? נכון שלא רוצים שמישהו יעשה בלגן, אבל מה? הפעמון מצלצל מעליי! אני בפנים. והוא אומר לי אני אענה לך לשאלה: למה הן לא מסוגלות? שאלת השאלות. תכנס פעם לראש של אחת כזאתי. קטן כאן, מה אתה מרגיש? אתה מסוגל? ואני אומר לו: אתה לא עונה לי על השאלה. עם כל הכבוד. והוא עונה: ויש כבוד, הא? נקסט. ואני יוצא החוצה מאוכזב. זה היה ממש קצר, בשביל זה חיכיתי כל השנים? ומתחילות לצמוח לי שתי שניים גדולות מקדימה. ובהתחלה אני סוגר את הפה, שזה יעבור. אבל הן ממשיכות לצמוח, וכולם מתחילים לרדוף אחריי, תראו איזה שיניים יש לו? חיה! סכנת חיים! ואני בורח לאיזו מערה. ויושב שם הצייד הגדול מכולם, רק לו יש סבלנות, יושב ומחכה לטרף. ואני מפחד שהוא יהרוג אותי עכשיו. אבל הוא מסתכל בי משותק. וואו איזה שיניים גדולות יש לך. אפשר לגעת? ואני נוהם לו: חרא, נמאס לי מכל הסיפור הזה. עדיף לשבת וללמוד תורה.
ואני מנסה להוריד את אליהו הנביא למחשב. והוא לא יורד. הקובץ תקוע על 98 אחוז. כמה מרגיז. ואני אומר מה נעשה. בואו ננסה להפעיל את התוכנית ככה. עם מה שיש. מה כבר יכול לקרות? ואני לוחץ על אליהו פעמיים. והוא מתעורר. בסך הכל אותו אליהו. אבל כשהוא פותח את הפה לפהק חסרות לו שתי שניים. לא נורא. ארנב הפוך. ואז כשהוא פותח את העיניים אני רואה שחסרים לו שני האישונים. או או. אני מתחיל לחשוש. מי יודע מה חסר לו מהמוח? אבל הוא נראה נחמד ומתחיל לחייך, לדבר, אל תקרא לי אליהו אליהו, אתה יכול לקרוא לי אלי. והוא כל הזמן אומר שכחתי משהו. ואני אומר לא נורא תיזכר. והוא אומר שזה מוזר, שזה לא הרגשה שהוא שכח משהו, זה הרגשה שהוא שכח שני דברים.
ואליהו מתחיל לפתוח לי חלונות. חלון בתוך חלון בתוך חלון, ואני יכול לראות יותר ויותר החוצה, עד שאני רואה את החלון עצמו מבחוץ. ועכשיו שאני כבר עמוק בתוך המחשב, אליהו מרגיש בנוח לתת לי הוראות, כמו רובוט עם זקן. והוא אומר לי שזה רק מסגרות שהוא פותח לי, ועכשיו צריך למלא אותן בתוכן. שעכשיו זה הזמן להתעוררות מלמטה, שתורת המשיח תכתב ע"י המלכות, ע"י ישראל, שהיא תעלה מלמטה למעלה. שזו תהיה תנועה ספרותית שלמה. 24 ספרים עוד יש לכם, כדי להשלים עם הספר ה... ל-49, ואז עוד הספר ש...הבנת? ואתם צריכים לתת לו מצוות, כמו שהיה לפני החטא, שהאישה היתה אומרת לאיש מה לעשות - היא נתנה לי מן העץ ואוכל. נכון? הרי אחרת אי אפשר להבין לא את החטא ולא את התרוץ ולא את העונש - כי שמעת לקול אשתך. ועכשיו זה יהיה התיקון שהאישה תחזור למשול באיש. ואתם תעשו מעמד הר סיני הפוך, תעלו את התורה שלכם להר גבוה וה' יבוא לקחת אותה, מצידי אפילו תשלחו אותה בטיל לאלוהים.
והוא פותח לי עוד חלון, ונראה כמו אבא בתמונה הישנה השחורה הלבנה. והטון שלו מתרכך כמו רובוט צעיר, רובוט שמת בגיל צעיר: אל תעשו את הטעות שלי, שלא כתבתי את ספר אליהו, ואח"כ כבר נכתבו נבואות החורבן של ישעיהו וכבר היה מאוחר מדי לעצור את החורבן. אני חשבתי שאני צריך לתקן את המלכות של אחאב. -ואלוהים חשב אחרת? -המלכות חשבה אחרת. תראה, המדינה החוטאת זו רק מסגרת. הצרה האמיתית היא כשאין לה תוכן, כשהמדינה נשארת רווקה, ואין אף צדיק בארץ שיפרה אותה, שישתמש ביצר לעשות תורה... -אז זו היא שלא רצתה אותך? -אבל למה היא לא רצתה? כי התורה לא היתה מספיק מפתה. אני ניסיתי לעבוד ישירות מול המלכות, אבל כשהזיווג ישיר זה פשוט גילוי עריות. צריך לכסות אותו בשמיכה של התורה, בחושך של התורה, להלביש את היצר בתורה, אף פעם לא באמת לגעת בה, הכול רק דרך התורה... הכול ברמז, בשו-שו, לא בפשט. אתה מבין? מותר לך לגלות טפח רק אם אתה מכסה טפחיים. והוא שם לי יד על העיניים.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי