הכשרות האורתודוקסית
חלמתי שבאים לאכול אותנו, את כולנו. ואנחנו כבר מחליקים בגרון, אני מהבודדים שהצליחו לקפץ על הלשון ולהינצל מהשיניים. והאדמו"ר מתגלגל לידי ובוכה לי לפני הסוף, כמו שהוא בכה לנו כשהוא גסס: מי שחושב שחרגתי אפילו בטיפה מהמסגרת האורתודוקסית - לא הבין דבר וחצי דבר. והנה כבר מגיע החור של הקיבה. ואני מחבק את האדמו"ר הכי חזק שאני יכול - כי יש לי הרגשה שיקיאו אותנו.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי