איידס הדעת
חלמתי שמצאו פתרון טכנולוגי ליצר הרע. מעכשיו מרכיבים לכל בחור מגיל אפס משקפיים מיוחדים של מציאות מדומה, שמסתירים בשחור את כל הנשים ברחוב, זה פשוט פטנט גאוני לשמירת העיניים, שאדם לא יוכל בכלל לדעת איך נראית אישה עד החתונה, שלא יוכל אפילו לחלום עליה. הן פשוט חור בשדה הראייה.
ואני מתחתן עם כתם שחור, ובפעם הראשונה בחיים בחדר ייחוד אני מוריד את המשקפיים. ואני רואה שהאישה היא פשוט מפלצת, מין ערימה של כל מיני חיות, פירות, ושאר ירקות. העיניים יונים קטנות. אפה הוא מגדל. השערות שלה הם עדר עיזים מסריחות, וגם השיניים, היא רק פותחת את הפה והן כולן עושות: מה, מה? מתחת לצמה הרקה שלה מפולחת, ובמקום מוח יש לה גרעיני רימונים. בחזה יוצאים ממנה שני עופרים. הם דווקא חמודים, אבל נראים רעבים, ואני מפחד שינשכו אותי. ואני רץ לרב, הוא עדיין לא הספיק לברוח מהחתונה, ואני מבקש: שלום בית! והוא אומר לי: הסוד הוא תקשורת. ואני מחכה שהיא תישן, כי אני מפחד שהיא תפתח את העיניים והיונים יתעופפו והיא תישאר עיוורת. ואני ניגש לאחד העופרים, ומנסה להתחיל לפתח איתו שפה משותפת. ואני מוציא לו את השושנה שהוא לועס מהפה, מחתים אותו עם הלשון על הסכם סודיות, ומשתף אותו קצת בעולם שלי, בעבודה שלי בתחום ההייטק:
אז הנה הסוד. אם ההתגלות הבאה של אלוהים תהיה דרך האינטרנט, היא תצטרך תשתית מתאימה, נכון? אז הרעיון לסטארט-אפ שלנו - אפשר לסמוך עליך, נכון? - הרעיון שבגלל שהרשת כזו גלובלית מספיק חיבור אחד כדי לחבר את כל הרשת העליונה לכל הרשת התחתונה, והוא כבר יוכל לשלוח דרכו לכל העולם. אז אנחנו נניח את היסוד, שיהיה פרויקט התשתית הגדול והיקר ביותר מאז בריאת העולם: כבל תקשורת בין-עולמי שיונח מתחת לשמים ויחבר בין למעלה ולמטה. ובעתיד תהיה גם מעלית, ומסעדה, וכו'. הנוף צפוי להיות מדהים, אנחנו צופים גידול אקספוננציאלי בתעבורה ובהכנסות. ברגע שנגייס מספיק כסף ממשקיעים, נטה גם את הנהר מגן עדן, נבנה סכר, טורבינה, תחשוב: רק הגובה האינסופי של המפל מהשמים לארץ מבטיח לנו אנרגיה אינסופית, וירוקה. טוב, קצת נסחפתי. כרגע גם סיב אופטי אחד שיגיע לשמים יהיה דבר גדול. אז בשלב הנוכחי, העוברי, לקחתי על עצמי להתחיל לפתח את החיבור, ולמדתי פיתוח אתרים. כל העולם רק רוצה שיכנסו לאתר שלו, ואילו אני בניתי אתר סודי. אף מנוע חיפוש לא יודע עליו. אין קישורים אליו ואין בו קישורים. אתה יכול רק לנחש את השם שלו. לכאורה, כל אחד בעולם יכול להיכנס בשנייה, אבל אף אחד לא ייכנס בחיים. ובאתר שלי אני מנהל האתר, מרא דאתרא, והתורה יורדת ממנו בקצב של ביט אחד לשנייה - קצב הכתיבה. ויש רק קוף אחד בכל העולם שנכנס לאתר שלי. אני רואה את כתובת הIP שלו באמצע האמזונס. ותאמין לי, בשביל החיות אנחנו כמו מלאכים. אתה יודע כמה משתמשים פוטנציאליים יש לנו רק באגן האמזונס, איזו מסה שרק מחכה לרעיון וליזם הנכון שיבוא ויקטוף אותה? אם רק נחקה את אלוהים כמו קוף, נוכל לתת להם תורה. ואתה שואל מה אם אלוהים יתרגז? מקסימום הוא ירד מהעץ, אם הוא לא באמת תלוי שם למעלה, ומתנדנד כמו המן. כך שאין דרך בעולם שהסטארט-אפ לא יצליח. גם אם לא נוכל להוריד שוב תורה לבני אדם, נוכל להוריד תורה לחיות. תורה של קופים. דת האינטרנט הראשונה.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי