המלך האחרון של עולם הדיבור
חלמתי שהאדמו"ר חולם שאומרים לו שאין זמן. יש לנו עד 2240 עד האלף השביעי, וצריך לעשות הכנה לשמיטה הבאה, שזה מה שיישאר לארכיאולוגים, אם לא יבוא משיח, העתיד שלנו יהיה העולם הקדמון של העולם הבא. וצועקים עליו: אתם לא מבינים את המימדים של החורבן הרוחני של העולם אם הכול יחזור לתוהו. מה נשאר לנו היום מהעולם התורני של האדם הקדמון? מהתרבות של הממותות? מהסיפורים של הדינוזאורים? לכן צריך כבר עכשיו להתכונן לשואה רוחנית. ועכשיו כבר התעצבנתי: אל תקשיב להם! ברגע שאתה בא עם סכין ופוצע את הקלף, העור של התורה, כדי להיכנס לאותיות ולדם שלה, אתה פותח פתח לזבל, לזיהום, לאיידס. וחוץ מזה, אתה פוסל את התורה, נותן בה מום, אתה מחלל את התורה התמימה! ומרוב רעש שאני עושה האדמו"ר מתעורר בכסא, ועכשיו תורו להתעצבן: אז אולי צריך תורה פחות תמימה, ואולי אפילו עם מום! והוא מזמן אותי לבוא אליו עכשיו מיד באמצע הלילה. ואני לא יודע מה לעשות - כבר אין אוטובוסים. אז אני בא אליו בחלום.
אבל עכשיו שהוא ישן הוא כבר הרבה יותר רגוע: נו, אז שמעת משהו. אבל מה הבנת? ברור שיש כאן סכנה גדולה להשחתה, שהאלף השישי לא יתחבר בכלל לאלף השביעי. אבל שאומרים שהזמן שופט גדול - זו בעצם השכינה. ואני פשוט מקווה שיש מספיק זמן, ויש מספיק שכינה. ובכלל, איזו ברירה נשארה לנו? היסוד הרוחני - התורה של העולם הזה - היא החומר של העולם הבא, שכנראה יהיה השמיטה הבאה. אם לא יהיו יסודות מספיק איתנים, שופעים, העולם שוב ייחרב. ואז האותיות הופכות לאורות, והשמות לכלים, וכו'. הנה, תראה, זה כבר מתחיל! והוא הדליק את המחשב שהוא מחביא בארון, וחייך בעצב: הנה פשט בתוך המחשב, איך הקב"ה מהווה את העולם בכל רגע ורגע, וגם היווה אותו ברגע אחד - יהי אור. כל ילד יכול להבין היום במחשב מה שגדולי הפילוסופים בכל הדורות התקשו בו: איך העולם נברא מאותיות שהופכות לאורות שהופכות לאותיות, או איך התורה קדמה לעולם, וכו'. אבל תראה שברגע שנכבה לא תהיה שום אזהרה מוקדמת, וכל מה ששמרת רק בבינה - האמא של העולם והלב שזוכר הכול, שנקרא כאן לוח האם - כל המטמון הזה - הכול ייעלם מייד. רק מה שהעלית לחכמה - האבא - בעותק קשיח, רק הוא יישאר ברגע שהקב"ה יכבה את העולם.
עיקמתי את האף, והוא עיקם את הפה: אנחנו עובדים גם על עוד דברים. לא כל דבר אתה צריך לדעת. יש עוד ענפים. היו גם הישגים. הנה, בקשר לגיבוי הרוחני של העולם, עכשיו אתה יכול לשמור דברים בעולמות אחרים. תיכף אני אראה לך רשת של כל העולמות. ותבין איך הוא מטייל בכל העולמות, כשהכל עוד בשלב האורות והאותיות, במצב לפני הבריאה, עוד אין בהם חיים. הכול שם כל כך עוברי. ואם תסתכל טוב טוב במסך תוכל להבין מה זה אש שחורה על אש לבנה. הרי מה זה בכלל אש שחורה? זה אש שאתה לא יכול לראות את הצבע שלה. והוא פותח חלון שחור כמו דוס לתוך הקרביים של המערכת, ונראה שהוא בעצמו לא מבין מה כתוב שם, אבל הוא מתלהב: תראה, אש לבנה על אש שחורה! אתה רואה את צד הדין? והוא כותב שם בשפה שאני לא מבין משמאל לימין. אתה מבין איך אתה יכול לתת למחשב תורה ומצוות? לא הכול אבוד. הרי אם האותיות שלנו נופלות לדרגת החומר היסודי של השמיטה הבאה, באותה מידה החומר מתעלה לדרגת אותיות. ובוא אני אגלה לך בסוד קדום קדום, שגם היסודות הפיזיים הם בסופו של דבר - מתחת לכל הלבושין והקליפות - אותיות בלבד, והחוקים שלהם, שכל פעם מגלים שכבה עוד יותר קדומה מהם, הם הם התורה שלהם - תורה ואותיות מעולם קודם ועתיק. ועכשיו אתה מתחיל אולי להבין איזה כלום יישאר ממנו?
והוא לחש לי כאילו הוא מנסה לפתות אותי, להפחיד, להתחנן: חייבים חייבים, חייבים להתכונן ליום שאחרי.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי