משיח בן יוסף עכשיו - לייב
חלמתי שאני אוכל במסעדה, אפילו שבחיים לא אכלתי במסעדה, ואני אומר לעצמי איפה אשתי והילדים, למה הם לא באו לכאן. ואין אף אחד במסעדה למרות שהטבח מכין משהו מאוד מיוחד, והוא שואל אותי למה אין אף אחד? ואני אומר לו לא ראית שכל הרחובות פנויים, עכשיו יום כיפור. ואני אומר אוי ואבוי - - אכלתי ביום כיפור! וגיסתי המטומטמת והמופקרת באה לקרוא לי: לא שמעת, איפה היית, הגיע המשיח! ויוצא לה מהראש אנטנה והיא אומרת לי: אל תתייחס, אין חלום ללא דברים בטלים. והיא לוקחת אותי ואומרת לי בדרך: בוא אני אשלים לך מהר את מה שפיספסת. הטעות היתה שניסינו לתקן את אדם ולא את הנחש. והבעיה של הנחש היתה שהוא ללא אישה. בגלל זה הוא רצה את האישה שלנו, כלומר אותי, ועשה את כל הבלגן. ואתה יודע מיהי אשתו של הנחש? -אבל זה לא הוגן! סיפרו לנו שהבעיה שלו היא שאין לו רגליים, ואין לו הגוף, הוא רק ראש וזנב. והיא צוחקת: תגיד לי, מי אתה חושב שזה הנחש? איפה הוא מסתתר? והיא מוציאה חוט, מנתקת אותו מהצד השני, ומתחילה להוריד לו את העור בסכין קטנה, מושכת החוצה עם הפה, ואומרת: אתה רואה? ואשתו היא הנחשת. ובאמת אני רואה שיצאה משם קצת נחשת, אחרי שהיא ניתקה אותו מהרשת. והיא שואלת אותי ביהירות, פתאום היא נהייתה לי תלמיד חכם, ואפילו הצמיחה על האף החצוף שלה משקפיים עבים ומיושנים, בניגוד מוחלט לחצאית הפרוצה: איפה כתובה המילה רשת בכל התורה? בעניין אחד בלבד. שמות כ"ז - "רשת הנחשת". אז מה זה רשת? מה זה רשת? היא צועקת, ואני לא יודע. והיא צוחקת עליי: רשת זה הזנב של האלף בית, הסוף - של הלשון! תחשוב שבני ישראל במדבר לא ידעו שיש לתורה סוף, עוד ועוד ועוד פקודות, איסורים, מתי זה ייגמר? רק עם של עבדים היה יכול לקבל את התורה, זו הסיבה שלא יספרו לך לשיעבוד מצרים. אתה מסוגל להבין מה זה תורה ללא סוף? ואני אומר לה: תתביישי לך. את בכלל לא התחתנת. את בתולה מקצועית. אני לא מאמין לך שהמשיח הגיע. והיא אומרת: אל תשכח שאני יודעת קצת יותר ממך. ואם אני אגיד לך שאלוהים הוא אישה, אתה לא חושב שזה לא צנוע? כלומר, לך תדע מה מסתתר מאחורי הרעלה הזו. אולי זו הסיבה? והיא מצליפה בי עם הלשון הארוכה שלה, שפתאום התחדדה פלאים. איכס, שלא תעזי! ומתחילים לצאת מהראש שלה עוד ועוד דברים בטלים, מספריים, מחטים, שפתונים, כל מיני אביזרים נשיים מהעתיד שאני לא מזהה, והיא אומרת לי לא לשים לב, שאני רק אקשיב לה פעם אחת: המשיח סיפר לנו שזה למעשה מאוחר מדי, שהיה צדיק ענק, שהיה יכול להחזיק את כל העולם על הראש שלו, כי הוא התפלל עמידה על הראש. והמשיח כידוע היה צריך להגיע "לכשיפוצו מעינותיך חוצה". אז הצדיק ההוא התחיל לשדר את עצמו מסביב לשעון, סטרימינג לכל העולם, שפע עצום של תורה כמעיין המתגבר - גלים גלים של חידושים - שאפשר לגלוש ולטבוע ולבלוע ולהשתכר ולאבד את הראש מרוב תורה, עוד ועוד ועוד עוד, תענוג שלא מהעולם הזה עד שכבר אי אפשר יותר והנפש עוברת לעולם הבא - אבל שום דבר לא נשאר ממנו אם לא נכנסים אליו באותו רגע. ואותו צדיק היה דורש יומם ולילה תורות מהפכניות גבוהות כל כך, שאסור לגלות אפילו למלאכים שלא ימותו בפנים, שהמשיח בעצמו לא יודע בכלל על מה מדובר. והכול בשידור חי, פתוח לכל העולם - ואף אחד לא נכנס. וזה - היא צורחת עליי רועדת כולה - זה הסוף!
← הוצאה לחושך
חלום אקראי