תא במחתרת
חלמתי שתופסים אותי ושמים אותי בתור תא בגידול סרטני. ואני אומר: אם כבר ממילא התנתקתי מהאיבר ואני בגרורה, בוא לפחות נתנתק גם מהגרורה ונגיע לאיזה מקום בגוף שנוכל להזהיר את הבנאדם שיש לו סרטן. מקום שהוא ירגיש וילך לרופא. אולי הוא בכלל לא יודע? ואני חושב איפה, הרי אפילו במוח יש יתירות עצומה והוא לא ישים לב, אז שכחתי משהו, אז מה, מה זה היה? ואני מבין שאני חייב להתמקם דווקא במקום המסוכן ביותר, בעצבים שבגב בראש עמוד השדרה, כי טיפה לחץ שם והכאב עצום. זה מה שהיה לאמא. ואני מתנחל שם ומתחיל להתרבות בפראות עצומה, מקווה שגם הילדים והנינים ממשיכים בדרכי, זה בגנים שלנו במשפחה. ופתאום, אההה, אמאל'ה, אני משותק מהצוואר ומטה. אהה! אני בגוף של עצמי. והבחירה היחידה שנותרה לי היא אם לחכות לקץ בעיניים עצומות או פקוחות.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי