זה לא מפתה אותך אפילו בקצת?
חלמתי שאני מנסה לתקן את חטא נחש הראשון. הרי כולם מנסים לתקן את חטא אדם הראשון, ובאמת רואים התקדמות עם הקללות: עם המזגן כבר לא מזיעים, ועם כל הרובוטים והחרדים, בסוף מי יעבוד? ויש גם אפידורל, וממילא בסוף כל התינוקות יהיו יוצאי דופן. כל ילד קיסר. ולגבי מי מושל במי אני אשאיר את זה לאשתי. אבל רק עם הרגליים של הנחש אין התקדמות. ואני מביא נחש הביתה, להראות שאישה מסתדרת מצויין עם נחש בבית. ואשתי צועקת: נחש! ואני אומר: תגידי שלום לנחש. ואשתי אומרת: ברגע זה אתה לוקח את הרגליים ועוזב.
ופתאום יש לי חשק אדיר להיות מוסלמי. ואני בקושי עוצר את עצמי מליפול מייד על האדמה לכיוון מכה, עד כדי כך אין לי כוח. ואני מתחיל לרוץ מהר לכפר הערבי לפני שזה יעבור לי, המסגד מעבר לוואדי עומד לי מול העיניים, אבל אני מפחד שירצחו אותי לפני שאספיק, ובעצם, עדיף שאני אשאר כאן ואוכל לעשות מייד פיגוע, פיגוע הרבה יותר משמעותי ממה שהם יכולים לעשות משם, כי אני מכיר את התרבות מבפנים. להרוג בנאדם זה חסר משמעות. אבל אני יכול לעשות פיגוע תרבותי, פיגוע רוחני, פיגוע ברמה גבוהה.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי