אחרי מי אתה רודף, אחרי כלב מת
חלמתי שמנסים לגייס אותי לארגון ביון של חרדים. ויש איזה אדמו"ר שהחסידות שלו, חלק גדול מהם בעצמם לא יודעים, לא מבינים את המשימות שלהם, אבל היא הארגון הזה. ובוחנים אותי בשבוע שבי, שבוע שבו אני צריך להיטמע כתינוק שנשבה, בלי שהחילונים ישימו לב, וכמובן עם לדקדק קלה כבחמורה. ואני מגלח את הפאה של האישה ושם אותה ככיסוי ראש והיא נראית כמו קרחת. את הפאות אני מחביא בתוך אוזניות ואנטנות שיוצאות לי מהראש, כדי לקלוט שידורים מהמפקדה בלי לעורר חשד. אבל עם השטריימל אני אובד עצות. והמחלקה הטכנולוגית מספקת לי פתרון, מזל"ט מונחה קרחת מדויק, שנושא את השטריימל בגובה אטמוספרי בדיוק מעל הראש. ואפילו בשבת יושב בחדר הבקרה קוף מאולף ומכור לקוגל, שמספק לי כיסוי אווירי. ואני מזהה ברחוב כלב עם אוזניים משולשות, חשוד כעמלקי, ומבקש אישור לומר עליו את השם המפורש ולחסל אותו. הבקשה עולה לדרגים הגבוהים ביותר, והקוף של שבת מסמן: יש אישור. ואני מסתלד בחילודין, אומר עליו שם, ולא קורה כלום. הוא מכשכש בזנב וממשיך שמח וטוב לב. ומחזירים אותי מייד לתחקיר על התקלה המבצעית החמורה: תשמע, השם לא פעל. עם חילונים נכשלתי, מה יהיה עם גויים? וראש המדור זועם: תמיד צריך להתפלל לסגור עניין, לוודא הריגה. לקב"ה יש נטייה לעשות חצאי דברים, כמו לתת לאדם מחלה, ושהוא כבר ימות לבד. כאילו שהחלק השני יקרה מעצמו. החלק החשוב ביותר בעין הרע זה מה אתה עושה עם העין השנייה! ואני חותך אותו: אבל מי אמר לך? אולי הכלב קיבל כלבת. כל מוות, גם מוות מסרטן, יכול להיות מוות על קידוש השם! הבכירים מחליפים מבטים, וראש הענף מבקש להישאר אתי לבד בחדר: בוא אני אגלה לך משהו. הכול צריך לדעת איך לקרוא. יש מקומות ברמב"ם עם סודות כמוסים לכלבים וסוסים. ואם אתה כלב אתה יכול להבין. אתה יודע שלא צריך לקרוא ימות המשיח - אלא יָמות המשיח? הגמרא בעצמה מלאה ברוחות ושדים של פרסים, שאנשים לא קולטים. בר כוכבא מלך שנתיים ואמר אני המשיח. אמרו לו משיח מריח ודן. אחרי שנתיים ראו שאינו מריח ודן, וקטלוהו. עכשיו - מי מריח ודן? כלב מריח ודן! זה מה שכתוב, שהעמלקים היו מכשפים עוד בימי שאול, שהפכו את עצמם לחיות ולצאן, וככה ניצלו מטבח ומהשמדה סופית, ושמואל אומר: ומֶה קול הצאן הזה באוזניי. אז עכשיו אתה מבין? בלי מיסטיקה לא היתה שואה! ולכן שם גם נותנים את המענה. בסופו של דבר זה היה מחדל מודיעיני ענק. אם היינו יודעים, אם כולם היו יודעים. ולא רק מראש, אפילו בזמן אמת, ויותר מזה - אפילו אחר כך! מילא נכשלת בהתרעה, לא ידעת מראש - אבל לא לדעת מהזנב? לכן אנחנו שם ולכן אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. לליצנים האלה, אין להם מושג איזו משיכה ארוכת יומין יש לפרסים לתורת הנסתר. מי שחושב שמגילת אסתר מצחיקה ומגוחכת לא מבין פרסים בכלל, זה מה שמפחיד שזה מה שהם באמת. ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו, זו אכזבה של אהבה, זה לא שאת זונה, כל הנשים זונות. זה לא פשע של שנאה - זה פשע של תשוקה! כל מי שעסוק בכל מיני תחבולות נגד אויבים מדומים יודע את זה. יש אנשים שהקדישו את חייהם למאבק בצד האחר, ואין להם שמץ שמדובר בסטרא אחרא.
ואני מרגיש שהרע"ן הוא בנאדם אמיתי, ובטפשותי מעז עכשיו לומר את מה שכולם למטה חושבים, אבל לא מעיזים להעלות: תשמע, אתה מדבר כאן על חרדים. זה כמו להרכיב חיל שריון מרכיכות. אתה מצביא שמכריז על מלחמה, ומגלה שאין חייל אחד מאחוריך! תסתכל אפילו על השטריימל: כל ראש צריך זנב, אם הקב"ה בעצמו לא היה צריך זנב לא היית כאן. מי הזנב שלך? -תעזוב את הזנב. בלי אלימות. אתה לא מבין מה אנחנו עושים כאן. לא צריך כוח אם אתה יודע בדיוק. המכפלה של כמה שאתה יודע בכוח שאתה צריך היא קבוע. לכן כשהידע שלך שואף לאינסוף אתה צריך כוח ששואף לאפס. ככה אלוהים עובד. אם אתה יודע הכול על מדינה מספיק איש אחד לשנות את ההיסטוריה. אם אתה יודע הכל על בנאדם מספיקה סיכה כדי להרוג אותו. אתה יודע הכול על הגנים שלו ומספיק וירוס אחד. הכול על המוח שלו ומספיקה התערבות ברמה התת אטומית. ככל שאתה יודע יותר אתה יכול להיות יותר בחור ישיבה בטלן. וכשאתה לא יודע כלום אתה צריך להפעיל כוח אינסופי. אז אתה באמת צריך להתפלל לניסים. מי שיודע מספיק תורה לא צריך להתפלל, הוא פשוט לוחץ על האותיות הנכונות במקלדת.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי