כלב שנמשך לחתולה
חלמתי שבפורים האמיתי אסתר בחרה דווקא בהמן, כי היא נמשכה לכוח, או למצליחנות, או למשהו אחר. במי את היית בוחרת? בבעל אנס שיכור שמן אידיוט, ודוד חרדי שתלטן נצלן, שהיה מוכן למכור את הבת שלו - או - במטאור מהסרטים, גבר מקסים, עם אף מכובד שמקדים את כולם בצעד אחד, ואוזניים בגיזרה נועזת, עתידנית ממש? אסתר בחרה בהמן, ויחד הם תפסו את השלטון, הרגו את כל היהודים ואחשורוש נעלם. וזה היה הנהפוך הוא. ומרדכי הסתתר מהמלך החדש וניסה לגלות את המלך הישן. ומכיוון שבמלכות המן האנשים הפכו לחיות, וכבר לא היו לו אנשים, הוא אירגן מחתרת של חיות שהתחפשו לאנשים. כי אם ברחוב מישהו התחפש לכלב, זה מאוד דומה לכלב שמתחפש למישהו, ולכן היה קשה מאוד לתפוס אותם. והם לא עשו טרור מפחד, אלא טרור מהומור, הם עשו צחוק מהמן בלי סוף, ככה יעשה לסוס שהמלך חפץ ביקרו, ככה יעשה למלך שהסוס חפץ ביקרו. עד שבסוף הוא שלח את אסתר לפתות אותם, לא הייתה לו ברירה אלא להשתמש בה שוב כזונה, אף אחד כבר לא לקח אותו ברצינות. והיא התחפשה לעצמה כמו שהיא הייתה פעם, והתחילה לבכות ברחובות כמו ילדה שהיא רוצה אל מרדכי, לחזור הביתה, עד שהחיות לקחו אותה, מחופשים לשוטרים. והם חיפשו אותה לחתול והכניסו אותה בשק, והכניסו את השק אל מרדכי, והיא התחילה לפחד וליילל: אני היהודיה האחרונה שנשארה - הבנים שלי ושל המן הם יהודים! היהודים האחרונים בעולם - חייבים שהם ישלטו בעולם. אם תמחה עכשיו את זכר עמלק אתה תהרוג את כל היהודים! ומרדכי נבח עליה: אז עכשיו את חתולה? תיזהרי שלא תיחנקי בתוך התחפושת של עצמך. והיא פרצה בבכי קורע: אם רק היית אוהב אותי כמו בת, אבל אף פעם לא הייתי באמת הבת שלך! והיא המשיכה לבכות, מורידה את כל התחפושות, אחת מתחת לשנייה, זונה, מלכה, בתולה, יתומה, ילדה, תמימה, וכו', עד שנשארה ערומה לגמרי. ומרדכי התחיל לבכות גם הוא: אבל אסתי, איך, איך, כשאני מסתכל עליך זה כואב. והיא כיסתה לו ברוך את העיניים בסרט, ולחשה: אל תסתכל, זו הפתעה. והיא לקחה את מרדכי לגלות לו איפה המלך, עמוק במרתף הארמון, ואמרה לו תרד, זה עוד קומה למטה, אני כבר לא מעזה לרדת לשם. ושם חיכה לו שלד המלך - ובתוכו המן הרשע. והמן צחק מתוך הגולגולת: סידרתי אותך, זה אני! אבל מרדכי צהל: כל חיה התחפשה לבעליה - הסוס של המלך התחפש למרדכי, והחמור למשיח, והזנב לכלב, רק לנחש לא היה בעל והוא התחפש לרווקה, אבל מי החיה בתוכך? בתוכך יש רק פרג! אתה סתם בובה שהתחפשה לבעליה החוקי - המלך. ומרדכי נעל את הדלת והשאיר את המן המחופש להירקב בתא, וכל השומרים רואים כל יום את השלד המצחיק הזה שצועק שהוא חי ומתפקעים מצחוק. ומרדכי לבש תחפושת של המן הרשע ועלה למעלה, ואף אחד אף פעם לא שם לב, ואסתר פחות מכולם. והעם געה: יחי המלך! ומרדכי שאג מהמרפסת: המלך מת! אבל יכולה עוד להיות תחיית המתים, ונהפוך הוא - כשהמתים יתחפשו לחיים! אבל איך מת יכול להתחפש? אם מחפשים אותו לחי דווקא כשמפשיטים אותו ולא מלבישים - המוות היה רק תחפושת. זה יהיה פורים האמיתי.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי