חלום מתקופה קודמת בחיי
חלמתי שאיש אחד הקים כת של אנשים שכועסים על אלוהים. הם היו מקיימים את כל המצוות אבל כולם ידעו שמי שהוא מהכת הוא כועס על אלוהים. והאידאל שלהם היה לכעוס מאוד ובכל זאת לקיים את כל המצוות בתכלית הדיקדוק. והם היו מתפללים בכעס עצום. יום אחד אלוהים ביקש להצטרף לכת. הם כמובן כעסו מאוד ולא רצו לצרף אותו. הוא כעס מאוד, והקים כת של מי שכועסים על אנשים. הם היו מדקדקים במצוות שבין אדם לחבירו אך היו עושים הכול בכעס עצום, וגם היו מקיימים לא תשנא את אחיך בלבבך, אך עושים זאת בכעס עצום. והיה רשע אחד שרצה להחריב את הארץ. והלך ואמר לכת הראשונה שהשנייה רוצה לפגוע בהם, והלך לשנייה ואמר שהראשונה רוצה לפגוע בהם. והכת הראשונה פחדה מאוד כששמעה זאת, כי אלוהים יבוא להרוג את כולם, כי היה מותר אצלם לפחד ולהרגיש כל דבר, אלא רק עדיין לכעוס מאוד, וגם להוסיף עוד כעס בגלל הפחד. והיו מסתגרים ומתפללים וכועסים בתכלית הכעס, כמו שלא כעסו אנשים מעולם, עד שלקו בלבם ומתו. והיו מתים והנשארים כועסים עוד יותר ויותר בגלל כל אלו שמתו, עד שמתו כולם. והכת השנייה שבתוכה אלוהים כששמעה שהכת הראשונה רוצה להרוג אותם צחקו מאוד, כי מה יעשו להם, הרי יש בתוכם אלוהים. והיו צוחקים וכועסים ומתפוצצים מצחוק ומכעס עד שנחנקו ומתו כולם, ויישאר אלוהים לבדו.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי