בית כנסת במקלט
חלמתי שאנחנו בבית כנסת מתחת לאדמה בגודל של תא, ואין מקום לנשום מרוב אנשים שנדחסים בחום אימים, אין בכלל חמצן, יש רק חלון אחד צר למעלה, מתחת לתקרה, וכולם נחנקים. ופתאום הרב הזקן לוחש: קררר לי, בבקשה לסגור את החלון. ובידיים רועדות סוגרים אותו, והטמפרטורות מטפסות לתקרה, הנערים והחלשים מתעלפים למטה, ודורכים עליהם מלמעלה בבלגן הנורא, וכולם צועקים יחד עם הרב שמתפלל בכל הכוח: אנא השם תצילנו, השם הושיעה! ופתאום מבעד לחלון רואים ראש מורכן של חמור - מסתכל עלינו במבט מטומטם להפליא. ת' יקרה, אני לא אסלח לך גם אם אלוהים יסלח לך.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי