גירוש שדים
חלמתי ששמשון העיוור מגשש במיטה: עם ישראל חיות. אלוהים היה צריך אותנו לא כי הוא רצה אישה או ילד, אלא כי הוא רצה כלב. לטייל אתו בהסטוריה, עם רצועה מהשמים. אבל עכשיו שהשטן הוציאה לו את העיניים - הפכנו לכלב נחייה. ככה גם עם המחשבים. הם לא יחסלו אותנו, פשוט נהפוך לאנשי מחמד. ורק אז נרגיש איזה עול רוחני איום ירד מאתנו. מוחות מחמד. ואם נזכה בתורה שלהם להיחשב מוחות טהורים - יהיו אפילו קורבנות. אדם לא חייב לגמור כנבלה, אם הוא עובר שחיטה כשרה. אבל צריך לדעת איפה לחתוך. והוא תופס לי את היד: ניסית לתפוס את הצמה, נשארת עם הפאה. זה התוצאה של שני מינים: שיער בלי ראש וראש בלי שיער. חלום ללא יום ויום ללא חלום. תורה ללא אלוהים, שואה בלי יהודים, נפשות בלי גופים, שדים. הגיע הזמן למין השלישי של האדם. חווה, צריך עוד צלע למשולש. כשתתעוררי תגלי דבר חדש. ודלילה אומרת: הנה המספריים והנה השוטר. אם אתה לא תספר, אני לא אספר. והוא לוחש: תגזרי לי את השיער שיהיה לך לפאות, ותוציאי לי את העיניים עם כל מיני חברות. אני לא רוצה לראות יותר בחורות. תתחתני אתן, אם הן רוצות. רק תזמיני את כל המשפחה, ותני לי להישען על הקירות.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי