לא קשה לנחש
ערב ל"ג בעומר מדורות בגיהנום, וכל חבורות הרשעים מתחרות מי יגנוב יותר עצים מגן עדן. וכל נגלה שהם עושים החוצפה גדלה, רק בעץ אחד הם לא מעזים לגעת. וככה הם עולים למעלה ויורדים למטה עד שבסוף ממש מנסרים את כל העצים. וכל החיות נשארות ערומות ובורחות. כבר אין יותר עצים לקחת, ונשאר רק העץ האחד האחרון. ואז המן הרשע קורא: חבר'ה, תראו איזה ענף גדול "נפל" מעץ הדעת, אז לקחתי. ופרעה הרשע עושה לו: יא בן תורה, זה זרד לעומת הגזע שאני סחבתי משם. אז בלעם עושה להם: נפלתם על הראש, גנבתם מעץ הדעת? ופרעה עושה לו: מה, אני לא קטפתי, זה היה על הרצפה. זה פשע? והשטן לוקח בובה ענקית של רשב"י, ומחפש את העץ הכי גבוה לתלות אותו עליו, שיהיה בראש המדורה. וכבר לא מוצאים אף עץ. והשטן מתעצבן מה לא השאירו לי כלום?. החזיר הקדוש מספר את זה מסביב לאש, ובוכה כמו אישה: "אתם חושבים שרק למטה הייתה שואה, גם למעלה הייתה שואה. אתם מחכים לתחיית המתים. אנחנו חיכינו לתחיית החיים". המשיח הי"ד יושב שם, וכנראה חושב שהוא עדיין בישיבה, מנסה להראות כמה שהוא חכם, ומקשה עליו: למה לא למיתת החיים? החזיר הקדוש מתעצבן עליו: אתם יצורים חומריים, הרגו אתכם ברוח. בגז. הם יצורים רוחניים. הרגו אותם בחומר. באדמה. והוא ממשיך לספר: ואז אמרו לשטן - אני לא מאמין אבל זה לא חלום רע - אמר לו איזה רשע אחד לא חשוב, שאפילו לא כתבו אותו בתנ"ך, איזה פריץ מדרגה ת' שכמעט הגיע לגיהנום בטעות וכל חטאו היה שהוא בעט פעם אחת ביהודי, ונתנו לו לעשות עבודות בגן עדן, אמר לו: פעם אחת הלכתי לטייל עם הכלב של איזה פריץ גדול, שהשאיל לי אותו כדי שאני לא אתבייש להסתובב ככה בחוץ פריץ בלי כלב. כי אפילו הכלב שלי לא הגיע לגיהנום. היה כלב צדיק כזה שלא הסכים לגעת בחזיר, כל היום רץ לבית הכנסת ומלקק ליהודיות את הידיים, אוכל רק בהשגחת הבד"ץ ומקפיד על בישול עכו"ם. לא נגע במה שהכנתי לו, עד שבסוף מת מרעב. והכלב שהשאלתי היה רשע גדול ומיד ברח לי. ואיך יכולתי לחזור לפריץ הבכיר רק עם רצועה? אז הלכתי לחפש אחריו, והלכתי לאיבוד, והתרחקתי מאוד מלב היער, ולאט לאט התחילו להיות פחות עצים, וחשבתי מה, אלוהים מתחיל להתקרח? עד שהגעתי לארץ שהייתה קירחת לגמרי. מדבר. ואז פתאום באמצע שומקום פגשתי איש. כלומר לא איש אבל פגשתי את הזקן שלו, את הקצה של הזקן, ואני יודע שאם ממשיכים בעקבות הזקן מגיעים לראש, אבל הזקן שלו היה ארוך ארוך והלכתי לאורכו ימים, ואמרתי שהאיש הזה בוודאי מאוד זקן והחזיר הענק שישב כל הזמן צמוד מאחורי החזיר הקדוש נחר בקול מחריד: סליחה שאני מפסיק אותך, אבל לפי ההוראות הרוחניות לשעת חירום אני אוסר עליך להמשיך. והחזיר הקדוש התחיל לצרוח: עץ החיים, החיים! והחזיר השמן הוציא סכין שחיטה ושחט אותו כהלכה במידת האפשר לחזיר.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי