מדור קבוע שעוסק בשטריימל מכל זווית אפשרית
חלמתי שאני מקים סטארט-אפ חרדי ענק שנקרא קוגל. ומה שאנחנו עושים זה רשת שהקשרים שלה מעוגלים, כדי שאי אפשר יהיה למצוא אף אחד. הכל עקום, מכופף, מסובב, בורח בסיבוב, משתבלל בתוך עצמו. ואז בא חרדי שמן ועגול שטוען: יש לכם באג באלגוריתם. שכחתם שיש גם מרכז לעיגול, וגם כשהכול מסתובב בתזזית זה בכל זאת לא זז. ואני מתחיל לחפש את המרכז הזה, הנק' הזאת שמקלקלת הכול. זה צריך להיות דרך קשר כזה ישר, שאני אוהב מישהו. אשתי שואלת אם אני אוהב אותה. ואני עונה לה כן. אין דבר יותר גרוע מלשקר לשאלה הזאת. אני מנסה להיזכר מתי זה התחיל. למה בכלל שיקרתי בפעם הראשונה? אבל אני לא מצליח להיזכר. יש איזו נק' כזאת במוח שלי. שאני יכול רק להסתובב סביבה ולא לגעת בה לעולם.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי