סרטן בראש האומה
חלמתי שאני חי בתקופת פוסט-אליהו. לפני מותו, אליהו כינס את בני הנביאים למפגש חשאי. בלי לגלות להם דבר, הוא כינס את נכדי הנביאים למפגש עוד יותר חשאי, שהוא הסתיר אפילו מעצמו. וניני הנביאים התכנסו למפגש שהוא הסתיר אפילו מהם. מה שלא היה מובן כלל, כי לשלושתם הוא השאיר אותה צוואה, אותו כתב חידה סתום: "יש שלושה סוגים של בני אדם: אברהם, יצחק ויעקב. ועל שלושה רגלים העולם עומד. יצאנו ממצרים נגד ס"א ארגון סודי (מטה נגד כתב החרטומים, לא ידעתי וגם לא אשלח). במתן תורה קיבלנו תורה, אבל לא נתנו תורה (והנתינה היא לא תוכן, היא צורה, יצר הרה, נעשה ונשמע). בסוכות המלכות היא הרשת, נפרשת סוכת שלום (ובדג נלכוד יונה, הפיצו את הפיתיון, צאו מעמוד הבית, סוכתו היא זוגתו, עזר כנגדו). יהיה חסד דינו גבורת יסוד תפארת מלכותו." אף אחד לא יודע למה הוא התכוון, אבל התוצאות היו קטסטרופליות. אבל איך יודעים שהוא לא התכוון לתוצאות קטסטרופליות? הכת הראשונה אסרה מלחמה חשאית נגד פרעה ועמלק ולבן והמן וישמעאל ואדום ואשור ובבל ומי לא? היא הקימה רשת שהתפשטה כמו סרטן, ועד היום לא בוערה עד הסוף, וחושדים שיש גרורות ש...אין לדעת. הפעולות שהם ביצעו היו נוראות, פשוט נוראות. אבל השפעתה החווירה לעומת הכת השנייה, שצבעה את הארץ בדם, ועוד שרה בכל פה, לא יכולת לפקוח עין או אוזן בלי לראות ולשמוע, לא יכולת לחשוב בלי לחשוב בדימויים המעוותים שלהם! אבל כל זה עוד כלום לעומת הכת השלישית, שבמסווה של פעולה לגיטימית השתלטה על נפשות יקרות, יקרות! וקשרה קשרים כמו עכביש. במקום מפלצת עם שלוש רגליים קיבלנו מפלצת עם שלוש ידיים. ביטחון, חוץ וכלכלה בלי ראש ממשלה. המדינה התמוטטה. החברה נקרעה לגזרים. אבל העולם הרוחני שנוצר הספיק לכל הגלות השלישית.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי