לכה דודי לקראת כלה
חלמתי שאסור לנשום בשבת. כי הרוחניות שלה יותר מדי גבוהה לנשמה שלנו. ואני נושם בשבת. וזה תא גזים. איזה מין חיים! ואני נורא מתרגז שברגע האחרון שלי אני פתאום חושב עליך ולא על אשתי. ונשמתי פורחת. אני שונא ניצולי שואה.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי