איפה את היית כל השנים?
חלמתי שכשבאו להתייעץ אתו הוא היה שואל אתם מאמינים בג'וקים? כי אם לא מאמינים בג'וקים, איך יאמינו באלוהים? כמו שאשתו מחפשת לכלוך וקוראת לזה ניקיון. כשמחפשים לכלוך מוצאים. זה נכון בפוליטיקה ונכון בזוגיות ונכון בחיים. הרי זה שקר גמור. הרי הנמלים היו צריכות להיות ידידותיה הטובות של האישה. כמו צבא של גמדות טובות שבאות בלילה ועוזרות ומנקות את הבית. ואשתו הורגת אותן באכזריות כזו, שאי אפשר לראות את זה! והספר הזה שלה, איך לאכול כמו יהודיה ולהיראות כמו שיקסע. הוא לא היה יכול לסבול את זה שאשתו מסתכלת במחשב במבט מטומטם, כאילו זה טלוויזיה. והוא שנא שנא שהיא בוכה. הרי הוא אהב אותה כל כך, שהוא לא היה יכול להרגיש את זה! ובשבת זה היה השיא. הוא היה דופק על השולחן: אתם חושבים שאוכל ממלא את הבטן? הוא ממלא את הנשמה. בסעודה שלישית הוא כמעט התפוצץ והיה שיכור לגמרי ושר בהשתפכות הנפש: חזיר מאמין, חזיר מאמין, בסעודה שלמה, בביאת הקינוח. עם כל זה אני מאמין, ואף על פי שיתמהמה... והיא אף פעם לא הביאה לו את הקינוח. עם כל זה, לילה אחד באה אליו אישה שהיה לה סרטן. היא הייתה אימא שלו. הוא אמר לה שהיו לה זוג יונים במרפסת למעלה, שלכלכו ועשו רעש וכינים בכביסה והיא לקחה את הקן שלהם עם הביצים וזרקה אותו, והיונים הלכו. ואחרי שנה אותו זוג חזרו לאותו מקום ושוב בנו את הקן. והיא שברה להם את הביצים וזרקה הכל, והם הלכו. ובשנה השלישית, שוב אותו דבר, כל הסיפור. ובשנה הרביעית שוב. ובחמישית הם חזרו ובנו ודגרו. ושוב היא זרקה את הקן עם הביצים. אבל היונים לא עזבו. הם נשארו שם, וחיפשו את הקן למרות שהוא לא היה שם, והסתובבו בלי סוף איפה שהיה הקן ובכו ובכו ובכו, אי אפשר היה לשמוע את זה! בשנה הבאה הם לא חזרו יותר. אחרי זה האישה מתה מהסרטן. אחרי זה, היו לו נדודי שינה. בחושך הוא היה שומע את שורש נשמתו קוראת לו, בוגד, בוגד, למה לא המשכת לחפש אותי והתחתנת? והוא היה שואל אותה בחושך: מי הבוגד, אני או את? איפה את היית כל השנים כשחיפשתי אותך. ואז הוא היה מרגיש ששורש נשמתו זז בתוכו, ולוחש: זה לא שורש, זה זנב של נחש. אשתו הייתה מתעוררת והוא אמר שהיא סתם חלמה חלום רע, והיה שקט מוחלט. כשהוא הגיע לגן עדן הוא צעק ידעתי. מי שלא מאמין בג'וקים לא מאמין באלוהים. מיד שלחו אותו לגיהנום. בכניסה הוא התחיל לנשק את המזוזות, אבל היו להן דמויות נתעבות של שפתיים. הוא צעק שהוא לא מוכן להיכנס בלי מזוזה כשרה, טפו! אמרו לו שאם הוא כל כך צדיק אז שיחזור מהר למטה. עם השנים הגוף הזקן שלו נהיה רקוב כל כך, שאי אפשר היה להריח את זה! מהפה שלו עלתה צחנת אלוהים, וכל הזמן הוא היה לוחש: אין לכם מושג מי אני באמת.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי