אם אני לא אשם אין לי מה להסתיר
חלמתי שהגעתי לשמיים והושיבו אותי לפני בית דין של שלושה. האדמור מחבד, רבי נחמן מברסלב והרב קוק מהציונים. והם התווכחו והתווכחו, והיה נראה שאני הרבה פחות מעניין אותם מהוויכוח. ופתאום הם צעקו כאחד שיביאו את אשתי להעיד. והרגו גם אותה והביאו אותה להעיד. והיא התחילה לבכות שהיא מתה בגללי והיא לא מוכנה וזה לא בסדר. ושאלו אותי מה עשיתי שהגיעה לי אישה כזאת, אני בוודאי חוטא גדול. ועניתי שאני מתנצר מיד ולא מוכן שהם ישפטו אותי, כי הם לא היו נשואים לאשתי, ושישפטו אותי האב, הבן ורוח הקודש, כי לפחות בנצרות דאגו לאלוהים למשפחה ואילו ביהדות השאירו אותו רווק מזדקן ולא פלא שהוא קצת, ואז סובבתי את האצבע, הסתובב לו הראש. ואני בכלל יכולתי אולי להיות המשיח ולא מימשתי את הפוטנציאל. והיה להם שטריימל גדול גדול שיש בו מקום לשלושה ראשים והם נכנסו בתוכו להתייעצות. והתחלתי לצעוק בחוץ, התייעצות פרטית, הא? וגם אשתי האהובה התחילה לצעוק, מושחתים, נמאסתם, דרוס כל דוס! והשטריימל התחיל להסתובב ולהסתובב כמו צמיג שחור והם התחילו לרקוד יותר ויותר מהר, במהירות מפחידה, ופתאום כל השועלים התחילו לעוף מתוך השטריימל לכל הכיוונים, ומרוב מהירות התחילו לצאת גצים והשועלים התחילו לרוץ עם זנב של אש, ורמזתי לאשתי וכל אחד מאיתנו תפס את אחד העמודים של שערי גן עדן ודחפנו בכל הכוח ולחשתי: תמות נפשי עם אשתי
← הוצאה לחושך
חלום אקראי