אסור לה להתפשט
חלמתי שאני ראש הממשלה. ואני עמוק באדמה. ואני נואם לפני אולם ריק. זוהי הודעה מוקלטת. ברגעים אלו ממריא חיל האוויר בדרכו לאיראן. אלוהים ישפוט אותי, אבל החלטתי לצאת למלחמה בגלל סבתא. באותה תקופה היו לגרמנים שתי פקודות: אסור ומותר. איפה שהוא במזרח אירופה עמד לצוץ בראשו של איזשהו יהודי רעיון חדש, שיצית מהפכה רוחנית שלמה. אבל זה לא היה מספיק להרוג רק אותו. כי כדרכם של רעיונות גדולים באמת, סופם לצוץ במוחו של יהודי אחר, ואז עוד אחד ועוד אחד, ובחיים לא תוכל למנוע מהמגפה להתפשט. הייתה חובה להרוג תרבות שלמה. וראו איזה חסד עשה איתנו השטן, הוא לא הרג אף יהודי מיותר. רק מי שהיה בו פוטנציאל, ולו בתחתית התחתית של התת מודע, להרות את רעיון הבלהה. סבתא שלי נולדה בפריס, רחוק מאוד מהרעיון. אבל בשנים שבהן ישנתי, שבהן לא היה לי כלום חוץ מלחשוב, התחלתי לגלות מחדש את הרעיון. וכשהבנתי סופסוף את משמעותו, רציתי לצרוח ולצרוח ולצרוח, כי הבנתי למה השטן ואלוהים התאגדו ביחד כדי לרצוח ולרצוח ולרצוח, הכול כדי לקבור אותו באדמה.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי