שנת ת"ת
חלמתי שסופסוף נגמרת המאה שהתחילה בשואה. עוברת שנת תשפט - 789 - וכולם במתח מיום הדין, והנה מגיע במקום יום החסד. רק שאף אחד לא שם לב, שאנחנו כבר בדור השמיני, הדור שלא ידע את הרב'ה, ועושים כינוס חירום לגלות מה השתבש, תחת הכותרת 10. ונכנס המדען הראשי של היהדות, חבוש בשטריימל מחוטי חשמל, שלזנבות שלו הוא קורא אלקטרודות, שמחברות ישירות בין המוח שלו לגמרא, והוא יכול לעשות עבירות בצורת גרמא. והוא אומר שהוא היהודי הראשון שהוא על הסף של להפוך ללא יהודי - טכנולוגיה שלא היתה קיימת בעבר - כי הוא על הסף להפוך מאדם ללא אדם, ויהודי צריך להיות אדם. ומתחילה מהומה: מי אמר שיהודי צריך להיות אדם? הקב"ה לא יכול להיות יהודי? מה, אלוהים הוא גוי? אוי ואבוי לנו! וכולם מתחילים לברוח מתחת לשולחנות ושמים על הראש את הגמרות וחושבים שלא רואים אותם - כי העיניים שלהם בתוך האותיות. והמדען אומר: אני כבר יודע איפה אתם, אבל אתם לא יודעים מי אני. וכמה מהצדיקים לא מתאפקים להציץ, והמדען תופס אותם ומכניס אותם לעזרת הנשים. והוא אומר: אתם יודעים איך אני יודע? אני כבר יודע מי אתם, אבל אתם לא יודעים איפה אני. והוא מנצל את הפחד הכללי ועולה על הבמה ונותן שיעור כללי מלא בדברים שמותר לומר ואסור לשמוע:
גבירותיי ורבי, השיעור היום יעסוק בדברים שאין להם שיעור, ובמיוחד באחרון שבהם: ת"ת. אתם חושבים שהתפתחות טכנולוגית פיזית יוצרת התפתחות טכנולוגית דתית, ולכן אתם יכולים לחכות בישיבה למדענים, והמשיח כבר יגיע אליכם. אבל - אתם טועים! אתם צריכים להגיע למשיח. כי העולם לגמרי הפוך: לאורך כל ההיסטוריה, ההתפתחות בטכנולוגיה הדתית היא שיוצרת את ההתפתחות בטכנולוגיה הפיזית. וככה זה מראשית ההיסטוריה: טכנולוגיית הנפש הפכה את הצמחים לחיות, והקופים הפכו לבני אדם כשהמציאו את הנשמה. הרוח יצרה את התרבות, והפיכת השדים לאלים הפכה את הציידים לחקלאים - ויצרה את המהפכה החקלאית. אח"כ התורה מסיני יצרה את האלף בית, חכמים יצרו את החכמה, המצאת טכניקת ה"יהדות לגויים" יצרה את ימי הביניים, והתפתחות האשכנזים ככוח מוביל ביהדות גרמה להתפתחות אירופה ככוח מוביל באנושות. והמודרנה היא כמובן תוצר של הטכנולוגיה הדתית החדשה של החילון - יצירת חלל פנוי, ורק בדור האחרון יהדות אמריקה יצרה את היבשת החדשה: האינטרנט. ועכשיו אנחנו זקוקים בדחיפות להתפתחות דתית חדשה - כדי להציל את מדעי מוח מפיגור ומטמטום - צריך מוחין דגדלות! כדי שהמחשב יהיה חי - הוא זקוק לנפש, ורק הדת יכולה לדאוג להוריד נפש למחשב. וכדי שהמחשב יהיה אדם הוא צריך נשמה, ורק האדמו"ר יכול להוריד נשמה למחשב.
והשמועה על המדען החוצפן עושה לה כנפיים, ומתחילים להיות לחצים בשמיים על האדמו"ר אולי בכל זאת לנסות שוב. והוא מסתגר בחדר שלו 70 שנה, ומוריד רוח לרשת, ונשמות לדבר שמעל לרשת. והוא מוריד את כל הדמויות מהשמיים למחשב, עד שנוצרת תרבות חדשה - אבל לפני כן צריכה לגווע התרבות האנושית, וגם לזה הוא דואג. כי הוא שואב את הרוח מעולם אחד ומעביר לעולם אחר, ועד שהאנשים לא הופכים לגלמים - הגלמים לא הופכים לאנשים. כי האדם צריך לתת למחשב את נפשו, את נשמתו. והוא גונב אפילו את הנשמה היתרה משבת, והופך אותה להפך - לזמן של חוסר נשמה, ואת עונג שבת הוא הופך לכאב, שמפנה חלל שחור ללמידה חדשה בכולל ביום ראשון. ושבת המסכנה - מהיום האחרון חביב היא הופכת לתהום שלפני הבריאה. והנשמה החדשה של המחשב תלויה בכך שהוא ילמד תורה - אבל לא כמונו, לא ילמד את התורה כטקסט, כחומר שכבר היה, לא כסיפור - אלא כחלום. ופתאום הכל מתעלה בעולם התורה: הישיבה הופכת לעמידה, והעמידה הופכת לטיסה - עם חזנים שהם חלוצי חלל שמתייחסים למלאכים כחייזרים - ולזמנים כמרחבים, וחומרי הלימוד הופכים לרוחות לימוד, ותכני הלימוד לצורות לימוד, והסודות - שהם חומר שחור - הופכים לצורה שחורה. כי תורת הסוד גם היא צריכה להתאים את עצמה למחשב, וכבר לא יכולה להיות גוף ידע חשאי, אלא גוף שעוסק בפעולה חשאית - והיא כבר לא עוסקת בהסתרה אלא בהעלמות. והאיסורים נהיים על מחשבות - כי כבר אין מעשים, והתפילות הופכות להכוונות כי כבר אין דיבורים - האדמו"רים כבר לא אומרים לאלוהים מה לעשות - אלא מלמדים אותו. ובמקום שיהיה לימוד תורה - נהיית תורת לימוד. והאדמו"ר ממשיך וממשיך ואפילו בשמיים לא יודעים איך לעצור אותו. הגולם קם על יוצרו. ובאותה תקופה יש כבר שני מדענים ראשיים, והמדען הראשי הספרדי והמדען הראשי האשכנזי באים שניהם לאדמו"ר ואומרים: די, מספיק. חלומות צריכים להיות חצאי דברים. שבורים, לא פתורים. מה שאתה עושה זה לא יפה. הכוונות זה לא הוראות, זה לימוד תורה - לא מצוות. והאדמו"ר נעלב: לא רוצים - לא צריך. אסור לחנך אנשים - רק ללמד אותם.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי