מצטער על השעה המוקדמת עבר עלי ליל בלהות
חלמתי שהבן שלי הוא נשמת שבתי צבי. והוא מתקן את חטא שבתי צבי. וזה לא עוזר, לא עוזר. ואם אומרים לו משהו הוא מתחיל לדפוק את הראש בקיר. ונראה שזה בכלל לא כואב לו, זה כואב רק לקיר. והקיר מתחנן שהוא יפסיק, אבל אין בו רחמים על הקיר. ייקוב הדין את ההר, הוא רוצה לעבור דרך הקיר - בלי לשבור את הקיר. אבל אני כבר לא מסוגל לשמוע את הדמעות של הכותל הזה, ואני קונה לו שטריימל לתינוקות. ומכיוון שהזמן בשל לאדמו"ר תינוק, הופכים אותו לאדמו"ר - קוראים לו אדמו"ר הצעיר - והוא לוקח אותי כנתן העזתי. ואני חושב: אוי לא, זה מתחיל. ובאה אמא: הבן שלי מכיוון שהוא ציפור הוא כל הזמן מנסה לקפוץ מהחלון. ורק אני שחסרת מעוף מונעת ממנו לעוף. מה אני יכולה לעשות כדי לטפל בעצמי? והוא עונה לה: עוף לשבת. ומגיע אבא: הבן שלי למד לפתוח דלתות ולברוח. לרוץ בין המכוניות בכביש. אבל מכיוון שאני שוטר קשה לי עם הרעיון שאין לו רשיון. והוא נותן לו תיקון: שינהג לפי מנהג עשרת השבטים האבודים. והוא מתחיל לחדש את היהדות כאילו היתה יוספות - האפשרות שהוחמצה עם חורבן ישראל. ויש סידור יוספי - במקום כל ההודאות יש הוספות, ובמקום שנאת יהודים יש קנאת יוספים, ואף יוספי יפייהפה, ושואת היוספים היפים - שנעשית בידי נשים (היוספות בנוייה על תשוקת נשים ולא על תשוקת גברים), ובמקום קבלת האר"י יש קבלת השו"ר, והיסוד מתחלף עם המלכות, כי אחרי חורבן עגל שני במקום חכמים היו חולמים, והאגדות בתלמוד היו הדיונים וההלכות הסיפורים, ויש מוח יוספי מודרני שממציא לנו סיוטים. והתינוק הקדוש מחליף את רעמת השטריימל בקרניים, והקירות רועדים - הקרניים שלו עוברות דרך קירות, והוא פותר את העתיד באמצעות חלומות - במקום להיפך, ונותן פתרונות דיאטה לפרות שמנות. וכולם שומעים על העצות הנכוחות ומתחיל להיות תור אדיר של פניות, מהר מהר, לפני שהוא יתבגר ויתקלקל. מתקשרת אמא שהבן שלה עומד למות מחר - והוא קובע לה תור בעוד שנה. ושנים היא עוד מספרת את המופת! ואני מנסה להבין - מה בכלל היה החטא. עד שבסוף שואלים אותי, סופסוף מישהו רוצה לראיין גם אותי, ושואלים: כן, אבל איך זה שהאדמו"ר נותן את כל המופתים האלה, אם הוא לא מדבר
← הוצאה לחושך
חלום אקראי