עד יום מותה
חלמתי שאני בתקופת בית המקדש, ויש כדורים לדיכוי יצר עבודה זרה, ומחלקים אותם למי שנתפס עם פסל. ולילה אחד אני מתעורר עם פסל במיטה, ואני מייד מכסה אותו שלא יחלקו לי, ואשתי שואלת אותי מה יש לך שם, היא מציצה לתוך החדר מן החלון ואני לא מבין מה היא עושה שם, מה, התחתנתי עם ג'ירפה? ואני אומר לה זה המחשב. והיא שואלת למה הוא כזה עגול כזה, בחיים לא ראיתי מחשב עגול! ואני אומר שזה בגלל שהוא מתגלגל לבית המדרש. והיא שואלת למה יש לו אוזניים כל כך גדולות, ואני אומר כדי לשמוע קול שופר! והיא מסתכלת עליי, ואני אומר הוא יכול לשמוע אפילו את מה שנשאר מהתקיעה מהשנה שעברה, יש לו חיישנים מיוחדים לגלות את השופר של המשיח שבועיים מראש, ככה נוכל להשקיע בבורסה וליהנות מהעליות בבוא המשיח! והיא שואלת למה יש לו עיניים כל כך גדולות? ואני אומר נו, כדי לחזות במשיח צדקינו! והיא שואלת אבל למה האף שלו ככ ארוך? ואני מתרגז ודוחף אותה למטה וצועק כדי לדחוף אותו לעניינים שלא שלו! והיא צועקת ואני רואה אוי ואבוי היא עמדה על סולם, ואני מתחיל לרוץ במדרגות כדי להציל אותה, אבל כל מדרגה עוצר אותי שכן אחר על המיסים לוועד בית, על הצינור בגינה, צדקה לאלמנה, וכו' וכו'. ואני לא מגיע למטה.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי