נכנס אד
חלמתי שחוליארץ בא לבקר. וכל הנשים מסתכלות מהחלונות לראות אותו בלי כיפה. קרחת! ודלת האדמו"ר סגורה בפניו, והוא דופק: זה אני. זה חשוב. והוא מסתובב בין כל הדלתות, ובלילה אני שומע דפיקה. והוא אומר: אני יודע מה עשיתי לך. ובסוף אני פותח לו בחושך, האישה ישנה, והוא מתיישב על הכסא - ובוכה. והוא אומר לי: יש לי מסר מלמלעה. אתה חייב להקשיב לי. השטן רוצה להיפגש עם האדמו"ר. ונהיה שקט. ולשון בחרדל ודם צפרדע יוצאים מהחדרים החשוכים, ואדון חולי-ארץ אומר: מה אתם עושים פה? והם תופסים אותו משמאל ומימין ואומרים: אנחנו המגביה והגולל. והם אומרים לי לצאת מהחדר, ולשון בחרדל תופס לו באוזן: אתה תמסור את זה לשטן. אם נשים חילוניות היו מוכנות לממן את הבעלים שלהן כדי שיעסקו בתרבות ואומנות ומחקר היינו יכולים להיות מרכז העולם, כאשר ככל שהבעל יותר עילוי הוא יותר נחשב, לא משנה איך הוא נראה. לחזור לתנך לא נוכל אבל לפחות נוכל לחזור לאירופה לפני השואה. לדעתנו - ואתה מבין למי הכוונה - זו צריכה להיות התכלית של מדינת ישראל. ואז גם אף אחד לא היה מערער על זכותינו לחזור לאירופה לפני השואה, בניגוד לזכות אבות מלפני אלפיים שנה. גם ראוי שהצבא יורכב מנשים בלבד, חבל לבזבז על זה תלמידי חכמים. צבא שמורכב רק מנשים וטילים, זה מה שצריך להיות. מה שצריך זה שהחילונים יאמצו את המסגרת החרדית עם תוכן חילוני, ושהחרדים יאמצו את המסגרת החילונית עם תוכן חרדי. ועכשיו אתה בא אתנו. והם יוצאים יחד אתו ומכבים את האור. ואני מציץ על חדר שחור.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי