תורת המצורע
חלמתי שהקוף מנחם אותי. טובים מאתנו מתו. הכישלון הוא כשקופצים מעל הצוואר. לא נורא, רק אלוהים נורא. כל מי שהלך לא חזר. ראית מה היה למשה, לפחות נשאר אליהו. לפחות אלוהים למד את הלקח, תורת המשיח יורדת כבר שבורה מלמעלה. ואף אחד לא מחכה מחוץ למחנה, במקום טהור, ותורת המשיח עולה מהגיהנום במקום לרדת מהשמיים. והשד הלבן שר: עוד יהיה סוד. מחודש. מוח + שד = מוחשד = משיח. והשטן הלבן מדבר: צפנת פענח- ה-7על7 של הארגון המוחי, החלום הוא המודיעין של הרוח, התכת סיגינט בויזינט ביומינט, האזנה מתמזגת בהצצה, מודיעין אנושי נטמע במרחב פעולה חשאית, התווך המיוחד המפורסם, ועכשיו הסודות הופכים להצפנות, כשהאדם נרדם, חלומות של מחשבים. האדם המודרני איבד את הלילה, מכאן נטייתו למין, את החלון לעולם העליון, מחצית מעולמו, העולם הבא, העולם הדתי, חד צדדי, העולם הנעלם, ממלכת הרוחות, מדחיק ומעלים את החצי ה של החוויה האנושית, הסרט הפנימי, בשליטה. ממלא את החסר בסרטים, בטלוויזיה, העיקר לא לעצום את העיניים, נלחם בלילה בפנסים, ברחובות, במסיבות, באלכוהול, בעבודה, בדיכאון, בעייפות, במקום לחלום. הוא לא זוכר אותם.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי