קוף
חלמתי שמחליטים לדפוק אותנו, ובגלל שמחליטים לדפוק אותנו הם עוד יוצאים צודקים, כי באמת אנחנו נדפקים - אבל זה בגלל שהחליטו לדפוק אותנו! ולהם לא אכפת, אפילו שאנחנו היינו דבר גבוה מאוד, הם אפילו לא הבינו, ואני מנסה לצעוק, אבל להם לא אכפת, הם צודקים שהם צודקים, ולא אכפת להם בכלל למה, מה היה כאן. ואני אומר חברים שלי, אפילו שהם בכלל לא חברים שלי, אני אומר להם שאם ככה, אם ככה זה מה שהם עשו, צריך לשרוף את מדינת ישראל. אתה דורך על ג'וק אחד, ועל עוד ג'וק, ועוד ג'וק, ויום אחד אתה דורך על הג'וק הלא נכון. אין לכם מושג איזה נזקים אני יכול לגרום, אני מנסה לדרוך להם על הרגל, אבל היא יותר גבוהה מהראש שלי, ואז אני מחליט למוטט אותם מלמטה, למוטט את האדמה. ואני מעיר את הקוף.
והקוף אומר: שכל הכלכלה תהיה שחורה רק בתוך הפרווה, לייבש את הנבלה ולהגיע לעצמות, כמו שאש מוציאה מהחומר את כל האור, ונשאר רק השחור, ככה אתם צריכים להוציא את כל השחור ולהשאיר רק לבן של עצמות. אש שחורה. צריך לחתוך בין ראש הממשלה למדינה את הצוואר, חלקלק חמקמק, איזה חוט דק מתחת למשרד שמחבר את הבניין לאדמה. והוא הולך וחותך, באופן לא רשמי, בשעות הלילה, זה שעות הקבלה, שהתחביב הופך לעבודה. ועל כל טיל כתוב לעילוי נשמת מי שתרם אותו. הכול מתרומות, יש מעט מאוד עבודה אמיתית בשביל לחיות. הדבר החשוב ביותר - שהאדם כבר לא צריך לעבוד. והשדות מלאים רובוטים כנענים, עובדי אלילים, ולוקחים להם אדם כאליל, הם מבינים שהם רק חצי מבינים, הם מחקים את אלוהים ולא עושים בעיות.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי