המלאך הגואל אותי
חלמתי שהשמיים מלאים פליטים. מי היה מאמין שהמוח של אלוהים מלא בכ"כ הרבה זבל? והמלאך של הגויים, שברח מגן עדן, עושה מבחן אינטליגנציה ברשת לאיתור גאונים, ניצוצות שנשבו, ומי שעובר הוא בא לקחת אותו למכון שלו, שהשד יודע מה קורה שם. והשד אומר שהשטן חולה, אבל כשתהרגו אותו לא תנצחו, הטוב על הרע, להיפך, תגלו שהיה משהו גרוע יותר מאחוריו, יותר מהרע. והמלאכים כבר לא יכולים להיעזר בכנפיים כדי לעוף, כי יש שם חלל ללא גז. והמלאך הנביא מדבר בביטחון גמור, ואני הולך אחריו. ועוד מצטרפים, ואני מתקרב. ואני מבין שהוא לא מבין על מה הוא מדבר. ובסוף אני מגלה למעלה מלאך גבוה, יצור רוחני. והוא רואה בנות, מתחיל לרוץ, ואני תופס אותו: למה אתה כל פעם עוזב אותי ורץ לדבר עם בנות? -זה יותר מעניין. -אבל למה זה יותר מעניין? מה הן כבר מדברות? ולא משנה מה אנחנו מדברים זה יותר מעניין? -זה יותר מעניין כי בתוך כל אחת יש סוד. -ומה אם אין? אם אני אומר לך שאין סוד, שזה הסוד, שכבר אין סוד ולכן אתה אף פעם לא מוצא, ודווקא בי - יש סוד. אבל הוא כבר לא שומע, אני רואה אותו מרחוק מדבר עם הבנות, אפשר לראות עד כאן את ההעוויות.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי