החושך העליון
חלמתי שמנסים להגיע לסוף העולם בשמים, כי לא הצליחו להגיע לסוף העולם בארץ, וחזרו לאותו מקום. ומשה ישן בתוך תיבת מוח, ששטה בדם, וכל המוחות הגדולים מקיימים יחסי רב ותלמיד, איכס. והתיבה כבר כמעט טובעת בשמים, כל הצדיקים מתרוצצים, ומה שהכי מפחיד אותי זה שאני שומע את המזכירה אומרת בטלפון: אלוהים בפאניקה, ואני נכנס לחדר השרתים, ורואה את היונה ישנה. והיא אומרת: אדון חוליארץ היה בוגד. זה אולי מסביר מה שקרה. הוצאנו מסמכים של השטן. השואה לא היתה רעיון שלו. יש לנו אויב גרוע יותר. והעורב אומר: הפעם את קודם! ואני שואל אותם: חשבתם מה יקרה אם תתחתנו? והיונה קמה, ואני רואה מתחתיה: ביצה אדומה. ואני מתחיל לצעוק: מה זה צריך להיות? ומעורר מהומה. ומשה מתעורר, והוא נכנס לחדר המלא בדם ונוצות, ואומר: מטה בגימטריא מוח!ומשה לוקח אותי ביד למשרד שלו: קמה מלכות חדשה שלא ידעה את יוסף. האתגר שלנו זה לא להעביר את המוח שלנו לעולם אחרינו, אלא את התורה שלנו. את התרבות. החומרה היא הנקבה של החומר, והתוכנה היא הנקבה של התוכן, זה כבר מתחיל, וגנטיקה זה ההפיכה של חומרה לתוכנה. ולכן יהיה לנו יותר קל בהתחלה, לפני סוף העולם עצמו, לייצר מאגר של גאונים בתורה. -או מפלצות. -או מפלצות. ומשה אומר ליונה: בואי לישון, ציפורה.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי