יונת מלחמה
חלמתי שהיונה הלבנה נכנסת לי לשטריימל. והיא הומה: התינוק שלך. יהיה לך ילד מיוחד. מורֶה לא יעלה על ראשו. הפוטנציאל הרוחני של השילוב בין תינוקות למחשבים, בין לולים ורשתות. תיבת מח, במוח העליון, הם רצו לשנות את אלוהים ברמת המוח. כל חיות הקודש, זכר ונקבה. כל ההוראות לאיברים. ואז - הקטסטרופה. ואתה רוצה לשנות את אלוהים ברמת השטריימל? ואני אומר: המוח לא מרגיש כאב. רק תענוג. אבל את הכאב מרגישים במוח. לכן אלוהים לא הרגיש שנכנסו לו בפנים. זו הפריצה האולטימטיבית, שהפורץ הופך לחלק ממה שבפנים, בלי שבירת המנעולים! והיונה כועסת: לא למדתם לקח מהאדמו"ר החדש, שאתם באים לפה והופכים לנו את החיים למוות, ואת המוות לחיים? חשבת איך זה שאצלכם האדמו"ר הקודם הפסיד? איך נפל התלמיד? דברים הם לא מה שהם נראים. והיא טופחת על פניי: התלמיד חי, יש חדר שאפילו קיומו, ששם הוא מאוחסן, במצב צבירה אחר ממה שאתה מכיר עבור בנאדם. שומרים עליו מבחוץ שני מלאכים שרופים, והקירות של החדר הזה הם גבולות המחשבה, כך שאין לך דרך אפילו לחשוב מה קורה שם. והיא מנקרת אותי: יש כל מיני סוגים של התעללות רוחנית, עינויים של הנשמה, כדי להוציא סודות. סדום של הספירות. יש מומחים מיוחדים. יש אדמו"רים מיוחדים ותינוקות מיוחדים. והווידויים שיוצאים משם - הם הוראות. ההשתלטות על השמים לא היתה כ"כ מלאה - אם לא היה להם מישהו מבפנים. מאז שרצחו את השטן, הפשע לא נעלם, הוא הפך לשואה. ואנחנו עוד נתגעגע אליו, ועוד נתגעגע אליה. אומרים שבגיהנום החדש כבר אין אש, הכול הייטק. כי בסופו של דבר, רב הטבחים גבוה יותר מרב המרגלים. כמו שעץ ההבנה גבוה מעץ המידע. יש דבר מעל למצוות והוראות - וזה המתכון. הוא מגלה את טעמי התורה, שהם מעבר לשפתיים. ואני אומר לה: אני יודע מה את רוצה. את משקרת. אין לך סיווג בשביל זה. והיונה יושבת לי על הכתף ואומרת: אני לבנה. העורב שחור. אבל אתה יודע מה קרה לתוכי האדום? ואני רואה שהיא השאירה לי בשטריימל - ביצה.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי