מקדש בנימין
חלמתי שהמקדש יורד מהשמים, נופל על כיפת הסלע, טראח! מכה מלמטה, מתקמט, כאילו יש בתוכו הר, נהיה לו כזו בליטה מלמעלה. ואף אחד לא יודע מה זה מבנה דתי, מה עושים בו: הצגות דתיות, הופעות דתיות, סרטים דתיים, תערוכות דתיות, שדים. ועושים אותן בפסח שבועות סוכות, שלושת הרגלים שעליהם העולם עומד, בנושאי החג. וכל חג יש תחרות בין התורמים מי יביא את ההצגה הכי מוצלחת, הסרט הכי קדוש, הציור הכי מעמיק, השד הכי שחור, משחק המחשב הכי. והקהל בבית מצביע בכסף, וברגליים, ובכניסות, ובעיניים. והכוהנים הם המבקרים בבית המקדש. ובקודש הקודשים הם שורפים את החלום הכי יפה. החלום שמופיע בכל העלונים, בשבעת המקומות הראשונים. וקוראים אותו בסעודת החג. והעשן עולה למעלה. והכול בשידור באינטרנט, לכל העולם, בחול המועד, לכל היהדות. מופע יחיד של הזוכים כל פעם, עם החלומות הגדולים בכל הזמנים. וכולם חוגגים והכותל המערבי שוב שומם ומוזנח. ואני הולך לכותל המערבי ובוכה.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי