בן פורת יוסף
חלמתי שכשהייתי תינוק התחילה אצלי נקודה שחורה במצח, שהתפשטה והתפשטה לכתם שכיסה את הפנים, וכל הרופאים לא עזרו, הוא יהיה מכוער איום ונורא, ואמא לקחה אותו בלילה והלכה לאזור של הגויים, לאישה אחת, וחזרה. ולקחו ביצה חיה, והחזיקו אותה ביד, ועברו על כל האנשים ואמרו: עין של זה, עין של זה, כלומר עין של השוחט, עין של הקצב, וכשזה העין של מי שעשה לו את זה אז הביצה נשברת. וכבר אמרו שעות שמות והביצה לא נשברה, כל מי שזכרו, שהכירו אי פעם, וכלום לא קרה. ואמא שלי שמה ביד של אחי ז"ל שהיה בגן ואמרה לו תגיד, ואפילו כבר לא הקשיבה. והוא אומר סתם שמות כמו ילדים בגן, ופתאום הביצה נשברת לו ביד, ואמא שלי צועקת: מי, מי אמרת? והוא נבהל ואומר: אמרתי עין של סבא יצחק. והיא לא מאמינה: אבא שלי, סבא יצחק? ולקחו משהו שסבא יצחק אכל, ונתנו לתינוק לאכול, והבראתי. ואח שלי ז"ל מספר לכולם: הבריא לגמרי! בריא בגופו, ובריא ב…ואז הוא נחנק קצת. ואף אחד חוץ ממני לא שם לב.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי