לידת הספירה ה-12
חלמתי שיש מלאך שאסור לו להיפתח. ושתי ילדות מטרידות את המלאך, עוסק בסודות נוערים, מה אתה עושה, מסתכלות לו בבטן, מציצות, מתחילות לריב, אני דיברתי איתו קודם, המלאך מנסה להיות נחמד לשתיהן, מתחיל להסביר בסבלנות שיש לו שתי ברכיים, אבל הן רוצות דבר אחד, כל אחת תופסת אוזן אחרת, כולו שלי כולו שלי, והראש שלו נפתח, ויש שם מלא שערות, הוא סתם היה בובה ממולאת בשערות, ודווקא זה שהוא היה בובה מטיל על הילדות אימה, והן מתחילות למרוט את האוזניים, הן מפחדות שהן בובות, והן שוכחות לבדוק מה יש לו בבטן, וזורקות אותו לפח. ושני חלקי המוח של המלאך מתחילים להסתגל למצב החדש, העיניים שלו יכולים לראות עכשיו את אותו דבר משני הצדדים, הנפש שלו נקרעת לשני חלקים, כל אונה מאוהבת בילדה אחרת, ושני הצדדים של המלאך מתחילים לריב על הבטן, על לב המלאך, וזה נקרע ונקרע, ומתוך השערות יוצא עשיו - נולד בצעקה: אני הייתי צריך להתחתן עם לאה! ממני היה צריך לבוא יהודה! והוא בורח: לא עוד הפעם, עזוב לי את הרגל! והוא מנשיר את הרגל כמו לטאה, ויעקב נופל בפנים לתוך השיער וטובע. ועשיו החיגר מתחיל לקפוץ עם רגל אחת לארם נהריים: אני לא נחש, אני מלאך, ובוכה: עיניים רכות, עיניים רכות… אני אוהָב אותך באמת, את תהיי לי רבקה, שרה, אני רוצה את הבכורה! אבל אז הוא מגיע לעין המים, ורואה את רחל.
והוא מבין שהוא רוצה ללדת את יוסף, והוא מבין שהוא איש זקן מאוד מאוד שנולד מחדש, ואחרי גיל מסויים השערות הן כבר לא לבנות, הן אדומות. . אתה לא מבין שהתיקון הוא סיפור אחר? הרס הסיפור של התורה! אתה הולך אחורה ותמחק את העולם, אתה תמחק את חטא גן עדן, ותחזיר אותנו לעולם שכולו שבת, כולו לבן, כולו אור! חייבים לעבור מהתיקון לייצור, אנחנו חייבים להגיע ליום השמיני של השבוע, ליצור לשבוע יום שמיני בלי לחלל שבת, התפתחות הקודש, התיקון של אברהם מילה, מהשבת, לפסח עם אסרו חג, לסוכות שיש כבר שמיני עצרת, לחנוכה שהיא שמונה, ועכשיו צריך למצוא את הרועה השמיני, מתחת לדוד, זה שלמה, או בנימין? מתחת למלכות יש עוד מידה, וצריך להוריד אליה, אם השביעית היא שבעה, השמינית היא שמנה, היא חזירה, היא אשתך, היא העתיד. היא תהרוג אותך.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי