דף עד
חלמתי שהגיע הפליט מגן עדן. והוא אומר: כל מה שסיפרו לך זה שקר. והנה אני רואה אצלו את התנועה של האדמו"ר, כשהיה בוכה, מוריד את הראש, ופורש פתאום את הידיים כלפי מעלה. ואני מבין שהוא ראה את זה איפושהו. האדמו"ר אמר שאסור יותר להתפלל, ורק זה מותר במקום. וכולם מסביב רוקדים בהתלהבות מסביב לתורת השואה, רק שהיא חסרה באמצע, ואנחנו יושבים בפינה ומדברים. והוא אומר: אני זוכר אותך כשהיית קטן. שמחת תורה! בוא אני אגלה לך משהו, בשמחה יש לשון מחיה: מחה תמחה. ואני שואל: מה קרה שם? והוא אומר: מתחת לגן עדן יש רשת מחילות. אלו שלא גורשו מסתתרים שם. ראית פעם נחש מדבר? כל מי שנברא ביום השישי ואנחנו לא יודעים עליו כלום, כי הוא לא יצא. וכשהתחילה השואה העליונה, הרשת הזו היתה האפשרות היחידה, למי שלא ברח מראש לעולמות השחורים. האדמו"ר לא אשם בכלום. אתה יודע מה מקור המילה הייטק? הטכנולוגיה העליונה. ואגב, גם השטן רחוק מלהיות רשע, הוא פשוט צדיק בתחומו. הלוואי שהבעיה היתה השטן. ואני אומר: מה קרה לתיבה? -בתוך התיבה נמצאת התורה. אתה הרי יודע מה קרה ללוחות הברית, וזה עוד תורת התיקון, אז תאר לעצמך לגבי תורת התוהו. -האדמו"ר מחכה שנעשה עגל כדי לחזור? -בתורה ימים זה שנים, אז ארבעים יום זה ארבעים שנה, ואתה כבר יכול להבין לאיזה חלק מהזמן שייך ה-40 לילה. היום עם כל הביוטכנולוגיה, גם חיות הקודש הן לא מה שהיה. המלאכים, כמובן, היו הראשונים לשתף פעולה עם השטן, ולהציל את עצמם. המלאך המלוכלך ימ"ש. החיות, לפחות, היו אתנו. ואז הוא מסתובב ללכת, ואני רואה שמאחוריו יוצא מהמכנסיים - זנב.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי