הפסקת היריון
חלמתי שלעתיד לבוא מוצאים דרך כשרה איך לעשות עבירות. וצדיקים גדולים לוקחים את המוח שלהם ומשתילים בבעלי חיים, ואז הם כבר לא יהודים, אפילו לא בני אדם. ויש חמורים רוצחים סוסים אנסים, פרה עובדת עבודה זרה, וחסידי בר שאוכלים שניצל בחלב אימו כשלראשם שטריימל שעטנז. ויש מקלדות מיוחדות כדי שיוכלו להדליק את המחשב בשבת, ובכל חדר יש כפתור שמכבה את אלוהים. אבל לי - רע ומר. האדמו"ר שוב נכנס למלחמה שהוא לא יוכל לנצח. ולא עזר כלום, התינוקות שלי הם חסידים שרופים של האדמו"ר החדש. וזה שהחדר שלי בגודל של כל העולם גורר שכל העולם בגודל החדר שלי. ויוסף נהרג בחלום. הפיג'מה שלו מלאה דם. ותיבת המח טבעה באדמה, לא היו ניצולים, היונה חזרה ולא מצאה את התיבה. תרבות הסוד מתה, וגם המוות שלה היה בסוד. ומשתילים את המוח של חיות הקודש ביהודים ופתאום יש כלבים שמחוייבים בתפילין והם לא מתאפקים ללעוס את הרצועות, ושועלים שלובשים שטריימל, ואדמו"רים עם חדק. והשטן שוכב עם השואות שלו בארבעה זיווגים. הן לובשות פאות והוא לא לובש בגדים. ומשה עולה אל הר העברים וקופץ. וגם את גופתו לא מוצאים. ונשארה רק התורה השחורה בשמחת תורה. ויכולים לקחת לי את הילדים. ואני לוקח אותם להר ומנסה להגיד להם משהו שהם יזכרו, בלי לגלות מה שלא לגלות. ואני אומר: יש עוד! המוות הוא לא סוף העולם. לפני שנים, אבא היה בנאדם. והוא פגש ביער איש, איש חכם. אתם מבינים? העולם עגול, לא כי המרחב עגול, אלא כי הזמן עגול. יש עולם הפסח, עם יציאת מצרים-תקופת הלאומיות, שלא התעניינו בתורה ובלימוד תורה, ויש עולם התורה-תקופת הגלות, ויש עולם הסוכה-תקופת הגאולה. ואז בשמחת תורה סיום התורה הישנה והתחלת החדשה. ועיגול התורה הוא הוא עיגול הזמן. פסח עבר, שבועות הווה, סוכות עתיד, וחנוכה זה הזמן שאחרי העתיד, ופורים לפני העבר, וט"ו בשבט הוא הזמן שאחרי העתיד ולפני העבר - זמן שעוד לא הגענו אליו, ושכבר נגמר מזמן.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי