יברכך ה' וישמרך
חלמתי שאלוהים בא אליי וחונק אותי בלילה בגלל מה שעשיתי. ואני צועק: לא לא תעזוב לי את הגרון, תיזהר לפני שאשתי תתעורר, ואשתי מתעוררת והוא בורח. ואשתי שואלת מזה הבלגן הזה היה לך חלום רע? מי פתח את המקרר? מזה פה המחשב בתוך המקרר? מזה פה התפילין בתור הכיור? מיזה החליף את כל הכלים בארונות בספרים, במקום כוס יש כאן שופר, איך אני אשתה קפה? היא מתחילה להשתולל לפתוח את כל הדלתות, פותחת את הארון מתחת לכיור ובמקום פח יש שם ספר תורה! באה לנגב את הידיים ובמקום מגבות יש שם טליתות, הפכת את הבית לבית כנסת! והנה היא מסתובבת לתנור וזה מזבח, והיא רצה לכיור פותחת את הברז ויוצא משם יין! מה עשית לבית, מה עשית לנו היא צורחת והיא רצה מטורפת היא מבינה עכשיו לחדר הילדים - מרימה את השמיכות, ויש שם כבשים. כבשים במקום ילדים. והיא באה לצרוח הכי גבוה ויוצא לה: מוווו נמוך כזה. ואני כבר יוצא מהאמבטיה היא הפכה למקווה, טהור כולי, ערום לגמרי, ואני פותח את הדלת של הבית עם הקרניים שלי, והשוחטים נכנסים בבגדים לבנים, ואני צועק כמו האיש הזקן בבית כנסת : כהנים!
← הוצאה לחושך
חלום אקראי