כתר, תלמידות
חלמתי שאני פוגש מלאך מתמטי, שהוא מטריד מינית ללא מגע יד אדם, רק בעזרת המוח שלו, זה רוחני לגמרי ונאלח, מגיע לרמות כאלה גבוהות של הפשטה, שזה מסוכן, לא נשאר מהבחורה שום דבר, אנס מסוכן בגלל שהקורבן בגלל שהוא לא פועל במישור של הרצון, אלא של התענוג, שהפנימיות של הרצון הוא התענוג, כמו שכתוב בספרים הקדושים, הוא מקלף את הרצון ומגיע לתענוג, ומקלף את התענוג ומגיע למה שיש בתוך התענוג, שאפילו בספרים לא כתוב על המקום הזה, זה לא מה שזה אמור להיות, אין אמונה בתוך התענוג, האמונה היא פנימיות התענוג, וממשיך לקלף, ומוצא משהו שהוא, התענוג הוא אפילו לא הקליפה שלו, מלך האנסים האנס המושלם, הוא מכיר את כל הבחורות בעולם מבפנים, בלי שהן יודעות בכלל, הוא הופך אותן למשהו שאין מה לדעת בו, מרוקן את כל הסודות מתוכן, אפילו הנשים הכי צדיקות של האדמו"רים הגדולים ביותר. הן אפילו לא מעלות על הדעת מה הוא עושה בתוכן כל לילה. מחלל את הקודש בצורה שאף חילוני לפניו, מחלל את השבת כל מה שנשאר ממנה זה מפה לבנה שאף אחד לא רוצה לדעת מה יש מתחתיה. בפקולטה, מזהה אותו לפי המשקפיים שהוא כאילו לא רואה כלום, שהסטודנטיות לא יחשדו שהוא רואה אפילו מעבר להן, מציץ להן לתוך הנשמה, ומעבר לה. אי אפשר לתפוס מישהו שמתסכל עליך מאחורי העין, אבל דווקא הוא ישר בתוך המוח, הוא הופך את היופי הפנימי ליותר זימה מהיופי החיצוני. אני אתפוס את האשמאי הזקן, אני אתגייס לעזרת המין הנשי שמרוקן מתוכן, לעזרת המין האנושי שעוד מעט כבר לא קיים. אני אעקוב אחריו אני אגלה איך הוא חוזר אחרי העבודה הביתה למעלה, עולה במעלה תורת הקבוצות. אינסוף מהסוג של אלוהים. אלוהים של אלוהים הוא אלוהים. וכן הלאה. אבל כשאלוהים בחזקת אלוהים זה אלוהים אחר. גדול יותר. אבל כשאלוהים חוזר על התהליך הזה. אלוהים מכפיל את עצמו אינסוף פעמים מסוג האינסוף שרק הוא יכול להגיע אליו, ופתאום השטן שם בחזקת - והנה עוד אלוהים חדש. וככה עולים מטפסים, אבל הנה גם הטיפוס הזה אלוהים עושה פתאום אינסוף פעמים, והשטן עושה לו עם הרגל חזקה, והופ יש אלוהים נורא יותר, וכל מה שיוצא לי מזה זה סחרחורת. וככה הם עולים את כל הקבוצות קבוצה א, ב, וככה עד ת, כל מיני יצירים משונים כמו הקבוצה שהאנושות תגלה רק בעוד אלף שנה, אלפיים שנה, וככה איחוד של כל הקבוצות שהאנושות תגלה אם היא תתקיים אינסוף שנה הוא בונה מכונת טיורינג מגליל נייר טואלט, שיהיה מוגדר היטב, והקבוצות שהמלאכים יגלו, והראש שלי כבר מתפוצץ - ופתאום אני מתחיל ליפול, למטה, מהסולם, למה לא חשבתי שאני יכול ליפול, אוי זה היה ככ ברור, ועכשיו זה הסוף,, אבל יקח לי ככ הרבה שנים להגיע לקרקע שבינתיים אני יכול לדמיין שאני עף.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי