מי מרמה את מי
חלמתי שאני בורח מהחיידר לישיבה באושוויץ, מתחת לאיפה שהיה פעם גן עדן, לפני החורבן העליון, והיום יש שם גיהנום. וכולם כועסים שלמעלה אנחנו מתים כמו זבובים והשחורים האלה חיים כמו עכברים מתחת לאדמה. והשטן כל הזמן מחפש את התורה השחורה, שהנבלות האלה מחביאות, ומקלף שכבה אחרי שכבה מאלוהים, עוקר את עצי הדעת והחיים, פורץ את שומרי המסך, ומוצא את כל החיות שמסתתרות. אבל תורה אין. ולמטה העכברים אומרים שאנחנו מצילים את תורת השואה מהשטן, אבל באותה מידה מצילים את השטן מתורת השואה. ומשה של השואה, זה שהיה אמור להוציא את עמ"י מהמחנות, אומר: תיקון השואה-היטלר בגימטריא חמור,המשיח עמד להגיע,נבנה שם איזה שיא,וזה תמיד הרגע הכי פגיע.אבל, זה דווקא מאוד הגיוני שהגלות תסתיים בקטסטרופה,לא בגאולה.כי השואה זה כבר מעבר לשטן,יותר שמאלה.יש משהו מעבר לסטרא אחרא,הזרוע השמאלית-מתחבר אליה משהו. שדים? לא, השטן בעצמו מת בשואה, והוא עוד לא יודע את זה. לא, חייבים כאיזון שאלוהים יחזיק משהו ביד ימין, שלא יפול שמאלה - משהו לפני אברהם. מלאכים נגד שדים? לא לא, זה כבר לא בר תיקון, צריך טכנולוגיה רוחנית אחרת מחוץ לאלוהים בצד ימין, כי יש משהו מחוץ לאלוהים בצד שמאל. לשבירה יש תיקון,אבל זה מוות, צריך תחייה, סוג חדש של חיים, של חיות, לא מלמעלה, לא מהשמאל, אלא מהימין. והעכברוש בחדר שלי אומר: הרבה נשמות שנחתכו והן לא עולות למעלה, הרבה קצוות, זנבות, ולכן כל אחד צריך להמשיך נשמה אחת, לשאת שתי נשמות, אחת מהשואה והשנייה שלו, ולחתן אותה עם נשמתו, שתיוולד בו נשמה חדשה. וככה לעלות עם הנשמה היתירה למעלה, ולהשאיר כאן את הנשמה החדשה - ואנוכי עפר ואפר. והנשמה הזו חצי ממנה יהיה שמאל קיצוני וחצי ימין קיצוני, שזה בעצם מעגלי ואם ממשיכים עוד ועוד יש מקום מאחורה שבו הם נפגשים, בזיווג הקץ ולא המרכז, וככה זה גם באלוהים. צריך להילחם בזנבות ולהפוך אותם למעגלים. ואני אומר לו: אתה סוגר המעגלים?! והוא צוחק: אם בחטא הראשון הנחש הוא הערום ביותר - היום זה השועל. כמו ששם היו הנחש, האישה והאדם היום השלישיה זה השועל החמור והמשיח, ואסור שהשועל יפתה את החמור, אלא שהמשיח יפתה את החמור. או שעוד פעם מסדרים את החמור? משיח בגימטריא נחש.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי