שבירת האורות
חלמתי שלאן נעלם האדמו"ר? ואני רואה אותו תלוי על איזה עץ, ואני מתקרב ורואה שזה הבן שלי. והאמהות צועקות מסביב: לא ככה מגדלים ילדים. אנשים ללא גוף - שדים. ויש חושך מוחלט, והרשעים רצים בכל מקום, מטפסים על העצים: איפה היא? היה חור והם ברחו מהגיהנום. והאמהות צורחות תעזבו אותנו, והרשעים אומרים איפה היא, והגברים כולם מתחת לאדמה מנסים להציל את התורה. והדוקטור עומד בפינה ומקטר: בהתחלה יגלו את כל הסודות של הגוף וישארו רק הסודות של הנפש, אח"כ ישארו רק סודות הנשמה, אח"כ רק הרוח, וכו', ואני נותן לו בעיטה בראש, והוא אומר: וכו'. ואני נותן לו עוד בעיטה, והוא אומר: וכו' וכו'. וככה הלאה, וכו' וכו' וכו', ואני נבהל ממה שעשיתי, עכשיו הכובע שלו על הרגל שלי, ואני לא מצליח להוריד את הכובע שלו מהרגל שלי, והרגל שלי מתחילה לחשוב שהיא הראש שלו. והיא מתחילה לרצות שאני אעמוד על הראש. דוחפת לי את הראש לנעל. קופצת אאוץ' אאוץ' - וכל העולם מתהפך. האמהות נאחזות ברשעים כדי לא ליפול, והרשעים נאחזים בקירות של הגטו, והגיהנום עומד מעל גן עדן, ומתחתינו השמים חומים פעורה האדמה, ופירות גן עדן נופלים ונופלים, והפרה האדומה מחבקת איזה גנרל נאצי, שמנסה בכל כוחו לתפוס את הרצפה, ואני אומר: אוי, לא, מתחילה השבירה של השואה. ושומעים את משיח בן יוסף נופל וצועק מתוך הבור העמוק שלו, פתאום הוא יוצא מהאדמה עם כל הנחשים, מהמחבוא שהוא היה, וכבר ממשיך לתוך השמים לשעבר, וכולם שומעים אותו בעלטה צועק: אלוהים הפוך!
← הוצאה לחושך
חלום אקראי