דרשה לחג הסוכות מאת האדמו"ר הישן
חלמתי שהאדמו"ר המת עומד על הדוכן בגן עדן, בתוך הבונקר שלו מתחת לגטו, והפרה האדומה אומרת: הלוואי שיפול. הלוואי שהנחשים ימצאו את הפתח, יתפסו אותו ויתלו אותו על עץ החיים. אם רק ימצאו את החלק הרביעי של אגג וירכיבו אותו…זה הסוף של כל המורדים החרדים. והאדמו"ר מתנדנד: מה זה סוכה בשמים? בית זמני מתחת לקרקע. כמו שבארץ סוכות זה נגד נדלן, נגד קניית בית. והאדם מצטמצם בפנים ל-4 המינים, זה מכשיר לכל רוחות השמים, כלול מ-4. לומדים רק באמצעות כיוון, בתוך המערכת. כי מי זה קין? איש הקניין. ותורת השואה בעד תאוות ממון, ונגד קניין, הבל הוא המשקיע - מקריב קרבן. אנשי הקניין קנאים, או שלי או שלך, ואילו אנשי הממון יודעים שהממון לא מוגבל, זה רוח, הבל, הכסף הוא המצאה, כסף מייצר עוד כסף, עד לעולם של כסף, עולם הגאולה, שבו הכול יהיה כסף, ולכן כסף יהיה כלום, האין. כי כסף זה אמונה, מערכת משפטית, כמו מערכת השפה - אין שפה בלי אמונה. ואין אמונה בלי אלוהים, ולכן אין כסף בלי אלוהים, אפילו החילונים מאמינים בכסף, כי כסף זה שורש נשמת היהודי בעולם העליון, נכסוף נכספתי. ולכן כששמים זכוכית על כסף זו מראה, כי האדם הוא המטבע של אלוהים, וגם הוא תלוי באמונה של המלאכים, אחרת אין אדם, זו המצאה, נעשה אדם. ולכן שלושת החטאים זה מי שלא מאמין בערך - למשל מנסה לדבר מחוץ לשפה, או ליצור ערך מחוץ לכלכלה. הוא יוצא מחוץ למערכת. שופך הדמים לא מאמין בערך האדם, ולכן הופך אותו לאלוהים, עובד האלילים לא מאמין בערך הכסף, ולכן הופך אותו לאלוהים, במקום לאמונה, אסור להפוך אמונה לאלוהים! מגלה עריות לא מאמין בערך האישה, ולכן הופך אותה לאלוהים, ופוגם באמונת הגברים שיש נשים. וחטא הדעת היה כלול משלושתם: אדם חווה והנחש. וכל אחד התקלל בתחומו. הרי החטא הוא והייתם כאלוהים - יודעים ולא מאמינים, שזה הרס הפיקציה המשפטית, להתבלבל בין הפרי לעץ. באלוהים לא צריך להאמין. רק בתורה. והקורבן הוא הוא נתינת הערך, וקין מרוקן את ערך הקורבן, הוא נגד הקרבת הבכור, ומי שנגד הקורבן הופך לרוצח, כי הקורבן הוא הכסף הראשון במסחר בין אדם לאלוהים, שהיום אנחנו סוחרים אתו ברעיונות, אחרי שכבר התעלינו מעל שלבי התפילות והכוונות, ולכן עלות החיות ירדה פלאים. ולכן כדי לשרוד חייבים למכור לו תורות חדשות, הוא הורג תרבויות שמתייבשות, אנחנו הבורסה שלו, ואם נהפוך לדלי סחירות נימחק מהמסחר, ולכן צריך לשאת ולתת באמונה. כי כמו שהקורבן מנוגד לקניין, כך הממון מנוגד לרצח, שורש הקניין זה הנדל"ן, ושורש הממון זה הצאן, המטלטלין. הכיוון של הקניין זה האדמה, והכסף השמים, ולכן קין הכניס את הבל לאדמה. ותיקון הקניין הוא הגלות - הסוכה, שהיא הבורסה, סוכת דוד הנופלת מעורו של לוויתן, מלשון בורסקאי, ויונה הוא ההכנה לסוכה - המבול שבפנים, רחם. כשמלאכים סוחרים עם אלוהים הם מקריבים בני אדם, והצדיקים שמעל המלאכים מקריבים מלאכים, וכן הלאה. ובעתיד לבוא הכול יהיה כסף, כולל המחשבה, כי לכל חישוב יש עלות, וליצירתיות יש עלות עצומה, שואה של ממש, כי צריך חלל פנוי בתוך אלוהים, ולא מחוץ לו. וזהו צל האמונה, כי ברחם יש חושך, כמו שהעור סוגר על העיניים, ומאפשר לחלום. והבורסה היא עולם החלום. ולכן למה שעושים בתוך הסוכה יש חשיבות חלומית, ואוי לו למי שאיננו חולם בסוכה. אם לא תמכור לאלוהים חלומות חדשים תפשוט את העור ואת הרגל. זו מצוות הראייה, ולא יראה את פני ריקם. והפרה מנסה לומר: בוווווז, אבל יוצא לה: מווווום.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי