תיבת מח
חלמתי שהאדמו"ר מסתגר בקבר שלו, ומדי פעם שולח החוצה איזה ציפור, כדי לבדוק אם כבר תם עולם החיים, והוא יכול לצאת. ולילה אחד אני רואה אותה בחלון, ואני חונק לו את היונה, והיא לא חוזרת. ויש לה ברגל פתק: תלמידי היקר, בוא תצטרף אלינו. עושים כאן דברים גדולים. וכל פעם השטן מנצח, ואנחנו עוד יותר מסתתרים! ואני שומע בבוקר צעקות, האדמו"ר ברח מהקבר. ואני חושש שהוא מסתובב ברחובות ועושה שמות, וכולם מחפשים אותו, והנה אשתי מקימה צרחה: האדמו"ר המת שוכב לי במיטה. ואני סוחב אותו לספרייה, ומביא לו מייד מחשב, חבל על כל שנייה, והאדמו"ר השיכור כותב ונרדם… אבל הבן לא מתאפק ומסתכל לו במגירה.
← הוצאה לחושך
חלום אקראי